החופש הגדול בעיצומו. ב-14:00 נפתחת הדלת ומגיחה כף רגל ולאחריה מתבגרת מנומנמת, היא ניגשת למטבח, לוקחת ארטיק מהמקרר וחוזרת לחדרה, שנראה כאילו עברה עליו הפיכה צבאית. מוכר לכם?
לעתים נדמה שהמתבגר אינו זקוק לתשומת הלב שלנו, במהלך החופש הורים רבים דואגים לפעילות לילדים הצעירים ולנוכחות מול הקטנים, ואילו על המתבגר סומכים שיסתדר. הרי הוא כבר עצמאי ויכול לבד, ובנוסף - דלת חדרו הסגורה משדרת שהוא רוצה כמה שפחות אינטראקציה.
אז זהו, לא כך הדבר. גם כאשר נדמה לנו שהקשר איתנו כבר לא כל כך משמעותי, המתבגר שלנו זקוק לנוכחות הורית ולגבולות שיאפשרו לו תהליך היפרדות חיובי ומקום הרואה אותו. מחקרים מוכיחים שנוכחות הורית ועמדה הורית אכפתית הן הגורם המשמעותי למניעת סיכון בבני נוער.
מרגע הלידה מתרחש תהליך נפרדות של הילד למול הוריו, ושיאו בגיל ההתבגרות. בשלב זה המתבגר כבר מודע לנפרדות הפיזית והנפשית מההורה, אבל רוצה להרגיש פחות תלוי ויותר עצמאי. הוא בודק במה הוא שונה מהוריו, והאם יקבלו ויאהבו אותו גם אם יחשוב ויתנהג באופן שונה מהם.  
חשוב לתאם עם המתבגרים תיאום ציפיות. בחופש חש המתבגר כי הוא חופשי לגמרי, וההורים נדרשים למצוא דרך בין הצבת גבולות והשגחה על המתבגר לבין מתן חופש ועצמאות. עלינו ההורים לגלות יצירתיות, ולחשוב מחוץ לקופסה כיצד להישאר נוכחים, מתעניינים ומשחררים אך שומרים. כדאי לנקוט עמדה דואגת ואכפתית - ולא של הטפה והפחדה.
גמישות בגבולות - אין הכוונה לשחרר את החגורה לחלוטין. עדיין ניתן לדרוש לעמוד במטלות ביתיות ולשמור על תזונה נכונה ופעילות גופנית. אפשר להגמיש נושאים מסוימים - כמו שעת החזרה הביתה או מספר השעות מול מסכים, ועדיין לשמור על גבולות באשר לסגנון הבילוי, הפרטנרים ליציאה מהבית וכו'. כדאי להדגיש בפני המתבגרים שלנו שאנו סומכים עליהם, אך עדיין יש לנו תפקיד ואחריות כהורים להיות נוכחים ואחראים על בריאותם הגופנית והמנטלית. חשוב לשאול בכל פעם מחדש, מתוך התעניינות ואכפתיות: לאן הם הולכים? עם מי? כמה זמן יהיו, ומה יעשו שם? מי מארגן את המסיבה? איך יישמרו הכללים המתבקשים בתקופה זו? 
במהלך הלימודים נדמה שיותר פשוט ליצור שיחה סביב המטלות, הפן החברתי, המבחנים ודברים בסגנון זה. אבל גם במהלך החופש חשוב להביע התעניינות במעשיו של המתבגר: לבדוק מהן התוכניות שלו, כיצד בילה את היום ומה שלומו באופן כללי. הניתוק מהמסגרות החברתיות יכול ליצור מצב שבו המתבגר סגור בחדרו רוב היום ועלול לשדר מצוקה. כדאי לחשוב ביחד על מסגרות חלופיות, קורסי קיץ או מחנות קיץ, סדנאות בתחומי עניין או עבודה. 
נושא המסכים מדיר שינה מעיני הורים רבים. בני נוער מבלים את מרבית זמנם מול מסך ומנהלים את רוב התקשורת הבין-אישית שלהם ברשתות חברתיות . לעתים הרשת היא מקום המפגש העיקרי של בני הנוער. התמכרות למסכים משמשת להימנעות ובריחה מרגשות קשים ומחששות בקשרים בין-אישיים. זו הופכת להיות הבחירה הראשית של המתבגר, שבאמצעותה הוא מייצר הימנעות. כדאי לפתוח שיחה בנושא, ולראות כיצד מציפים את הקושי ומתמודדים מולו. כדאי להזכיר שמה שיצא לעולם הווירטואלי ברשת נשאר שם תמיד, לתזכר לגבי הסכנות ברשת ועל התנהלות מול תמונות פוגעניות.
החופש אינו חופש מהשגחה הורית. אם משהו מטריד אתכם - למשל, נושא המסכים, השינה, הקשרים החברתיים - הציפו וצרו סביבה תקשורתית. כדאי לפנות זמן לשעת "דייט" קניות, קפה קר או הליכה בים. בלו איתם זמן איכות, והתחברו לתחומי העניין שלהם. אפשר בתחילת כל שבוע לשבת ביחד ולשבץ דברים בתוך טבלה - כולל לימודים, מטלות וזמן משפחתי. כדאי לא לייצר יותר מדי זמן חופשי.