הדיפלומטיה הישראלית, כמו גם הבינלאומית, התנהלה בשלושת החודשים האחרונים בעיקר על מסכים דיגיטליים בשל מגיפת הקורונה, אולם ביקורו אתמול של מזכיר המדינה האמריקאי מייק פומפאו מסמל את הסנונית הראשונה של הפעילות הדיפלומטית המתחדשת.
בשל כך, משרד החוץ תחת הנהגתו של השר החדש גבי אשכנזי צפוי לעמוד בקרוב בפני שורת אתגרים בזירה הבינלאומית. מבחן מדיני משמעותי תספק כל החלטה של הממשלה החדשה לבצע סיפוח של אזורים שונים ביהודה ושומרון. זו החלטה שצפויה לעורר ביקורת בינלאומית נוקבת, כולל מצד מדינות ידידותיות באיחוד האירופי, ושתחזק גם את תומכי החרם על ישראל (BDS). הדיפלומטים הישראלים יצטרכו להגן על הצעד ולהסביר כיצד המהלך יסייע לקידום תהליך השלום בניסיון למנוע הידרדרות מדינית ואף יישום של סנקציות נגד המדינה.
לכך מצטרפות הבחירות לנשיאות ארה"ב בנובמבר הקרוב. ניצחון של הנשיא טראמפ ימשיך את המגמה של שלוש השנים האחרונות בכל הנוגע לקשרים עם ישראל, אולם אם המועמד הדמוקרטי הצפוי, ג'ו ביידן, יגיע לבית הלבן, הממשל החדש עשוי לשנות גישה, שעלולה להחזיר שוב את המתיחות שאפיינה את היחסים תחת הנשיא אובמה.
במקביל, הדיפלומטיה הישראלית תצטרך להמשיך ולחזק קשרים גלויים וחשאיים שנבנו בשנים האחרונות, החל עם מדינות המפרץ המתונות ועד מדינות באפריקה ובאמריקה הלטינית. כדי ליישם זאת, לשר החוץ צפויה משימה קשה לא פחות – התמודדות מול משרד האוצר על מנת להבטיח את התקציבים הראויים, שימנעו שביתות בדומה לשנה שעברה.