ביום שישי האחרון, פורסם במעריב כי במערכת הביטחון הביעו חשש מפני התערבות גורמים עוינים במערכת הבחירות בישראל, שמגיעה אלינו בעוד פחות מ-80 יום. ד"ר טל פבל, מרצה וחוקר איומי סייבר, שוחח על כך עם רון קופמן ואריה אלדד ברדיו 103fm.

ישראל פנתה לרוסיה: אל תתערבי בבחירות בנובמבר | בן כספית חושף
מומחים מעריכים: כך איראן תנסה לשבש את מערכת הבחירות בישראל

"אנחנו יודעים שבאחד מהסבבים הקודמים הייתה גם כן אזהרה כזאת על סכנה מפני מעורבות של שחקן מדינתי בבחירות בישראל", ציין ד"ר פבל, "כשהכוונה הייתה במעורבות מבחינה קיברנטית, מבחינת סייבר וגם מבחינת התודעה שבזה, כמו פעילות ברשתות החברתיות ליצירת שיח שמתאים לאותו שחקן. האם הדבר הזה מופרך? לא".

הוא המשיך והציג דוגמא להתערבות גורם עוין בבחירות לנשיאות בארה"ב: "אני לוקח אותנו לבחירות לנשיאות, טראמפ נגד הילרי קלינטון, עם לפחות טענות - שחלקן אולי גם הוכחו - בדבר מעורבות רוסית בבחירות בכמה מישורים. א'. מבחינת יצירת השפעה פסיכולוגית שכזאת, באינטרנט, ברשתות החברתיות, שיח עם אינטרס מאוד מסוים. ב'. טענות לפריצות לאימיילים של הילרי קלינטון ולמי שהיה ראש מטה הבחירות. ג'. ואולי החמור מכל, טענות בדבר פריצות למערכות ההצבעה האלקטרוניות, שזה לדעתי אחת הסכנות הגדולות ביותר לדמוקרטיה".

"אצלנו זה עדיין עם פתקים", ציינו מגישי התוכנית. "נכון", ענה פבל, "אולי ההצבעה ידנית, אבל את הפתקים הללו שסופרים, סוכמים את זה ומכניסים את הנתונים לתוך איזה מחשב, לא?".

ד"ר פבל התייחס לשאלה "ממי אנחנו מפחדים?", וענה: "מכל מי שיש לו יכולת לעשות דברים שכאלה. כמובן שהאינטרס הוא של שחקנים מדינתיים וגם היכולת של שחקנים מדינתיים. עם זאת, המרחב הזה מראה לנו שסף הכניסה לצערנו הולך ויורד. אז לא בהכרח לארגוני טרור, קרי חמאס, חיזבאללה או ארגוני פשיעה או ילדים מתלהבים לצורך העניין, יש יכולת שכזאת, אבל בהחלט סף הכניסה פה יורד".

מבקר המדינה אנגלמן: "ועדת הבחירות לא ערוכה לאיומי סייבר" (צילום: שבוע הסייבר אוניברסיטת ת"א)

לגבי מוכנות ישראל למקרה התערבות אפשרי בבחירות, אמר פבל כי "נכון שיש טענות מזה מספר שנים של גורמים ישראלים שאנחנו אחת מחמשת או ששת מעצמות הסייבר. מבחינתי, להיות מעצמת סייבר זה גם או בעיקר בהיבטים ההגנתיים, שאתה לא צריך איזה קמפניים כאלה של געוואלד, למרות שאני מניח שהקריאה זה לא רק כלפי פנים, אלא כלפי חוץ.

כלומר, גם איזשהו מקום שכזה של 'תדעו, אנחנו יודעים שלשחקן כזה או אחר יש אולי כוונות'. בהחלט ייתכן שזאת הסיבה, ולא רק בהצהרה הזאת, ולא בהכרח רק איזשהו קמפיין געוואלד, אלא לשמש תמרור אזהרה - 'תדעו, אנחנו יודעים על כוונותיכם'. בשורה התחתונה, האם דברים כאלה יכולים להיות? בהחלט. אנחנו צריכים להיערך לזה כמיטב יכולתינו".

סייע בהכנת הכתבה: אמיתי דואק, 103fm