עבור יו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד, חג העצמאות תמיד היה החג השמח ביותר בילדותו. השנה, בשל המלחמה וגורל החטופים, החגיגה תהיה צנועה. "אני עצוב בגלל מה שקורה במדינה - והכל בגלל הפילוג והשיסוי של נתניהו", אומר בר־דוד.

כמי שעומד בראש ארגון העובדים, איך ייתכן שעדיין לא השבתת את המשק בענייני עבודה, למעט בנושא ההפיכה המשפטית?
"שבתנו פעמיים בעניינים שקשורים לשמירת הדמוקרטיה והחטופים, כי אנחנו עוברים תקופה לא פשוטה. אני מעל לשש שנים בתפקיד, ועברתי חמש מערכות בחירות עם ממשלות מתחלפות, מהפכה משפטית ומלחמה ארוכה. יש לי אחריות עצומה. אין מקום להשתגע. לא אשבית ולא אפרק את הכלכלה על כל דבר. מחוץ לבית שלי יש ערימה של מחסומים שנפרסים לאורך ולרוחב בגלל המפגינים. מאוד לא פשוט היום להיות יו"ר הסתדרות. חוץ מהשביתות יש להסתדרות המון הישגים שלא מדברים עליהם, כמו קיצור שבוע העבודה ושמונה סופי שבוע ארוכים - שאחד כבר יצא לדרך, ועוד".

מהו הקו האדום שלך להשבתת המשק?
"תמיד שואלים אותי מה הקו האדום שלי. אני לא מתעורר כל בוקר ומחפש שביתה, אבל כשצריך - עשיתי את זה. כשהרגשתי שהדמוקרטיה בסכנה, שבתי פעמיים. עכשיו אני מחפש תוצאות. הדמוקרטיה נמצאת תחת מתקפה יומיומית, ומערכת המשפט והמערכת הביטחונית סופגות. אני מוטרד מכך, אבל המשק צריך שקט. מזל שהכלכלה חזקה ומאפשרת את המשך מימון הלחימה. אני מתעורר כל בוקר ומבקש לוודא שהמשק ממשיך לתפקד. הקו האדום שלי הוא אי־ציות לפסיקות בתי המשפט, וזה מטריד גם את ראשי המשק והוועדים. אם זה יקרה, אנחנו עלולים ללכת לאנרכיה".

איך הפכה ההסתדרות מגוף שאמור לעסוק בענייני עבודה לשומרת הסף של הדמוקרטיה?

"כשיושבים אנשים בפרלמנטרים ובמוקדי כוח אחרים, הם מבינים שהגוף היחיד שיכול לעשות שינוי או להניע מהלך דרמטי הוא ההסתדרות, ואני שמח שככה זה. ההסתדרות רלוונטית גם מבחינת חברתית, והיא הייתה חלק מהגופים שהקימו את מדינת הרווחה. בשום מקום בעולם זה לא קיים".

\'\'רלוונטית גם מבחינת חברתי\'\'. מפגינים מול ההסתדרות והרבנות (צילום: אבשלום ששוני)
\'\'רלוונטית גם מבחינת חברתי\'\'. מפגינים מול ההסתדרות והרבנות (צילום: אבשלום ששוני)

האם אתה לא מרגיש פראייר מכך שההסתדרות תרמה יום הבראה של העובדים, והמדינה צחקה לכם בפנים?
"אני אף פעם לא מרגיש פראייר, אף על פי שאני חי תחת ממשלת ימין על מלא. היו בינינו שיחות על מה שצריך לתת כדי להיכנס מתחת לאלונקה ומה המדינה צריכה לתת. אבל הם לא נתנו כלום. בתקופה קשה אני צריך להיות אחראי. מזערתי את רוב הנזקים שאמורים היו להפיל על השכירים. גם במשבר הקורונה ומשברים אחרים תרמנו את חלקנו. ההסתדרות מוכיחה את עצמה כגוף אחראי וממלכתי. הלוואי שהאוצר היה מתנהל כמונו. יש לנו הצלחות נוספות: כל חודש נחתמים הסכמים קיבוציים, וב־2024 חתמתי על 380 הסכמים קיבוציים משמעותיים, כולל רפורמה לעובדים סוציאליים, לפסיכולוגים ובמקצועות הבריאות. אנחנו משפרים כל יום את מעמד העובד".

מה טיב הקשר שלך עם אנשים בליכוד כמו חיים כץ או מירי רגב?
"אני ביחסים מצוינים עם כל נציגי המפלגות שמרכיבות את הפוליטיקה, כולל כל שרי הליכוד, חוץ מיריב לוין וראש הממשלה נתניהו. ביבי איבד אותי במהפכה המשפטית, וביתר שאת גם במלחמה האחרונה ובמהלכים האחרונים שלו. בניגוד לעבר, הוא לא ניסה ליצור איתי קשר ואין לי איתו כלום, והוא יודע למה".

איך חוגגים את העצמאות בשבוע הבא, ומה אתה מאחל לעם ישראל?
"אני כמובן מאחל שהחטופים יחזרו במהרה, שהמלחמה תסתיים בניצחון, ושכל כוחות הביטחון ואנשי המילואים יחזרו בשלום. נכון שישראל צריכה למגר את האויבים, אבל היא צריכה קצת שקט, אחדות חברתית ולא רק פוליטית. אני כועס על הפירוד שראש הממשלה זורע, ועל הפילוג והקיטוב שיצר פה. זה דבר בלתי נסלח".

מתוך מהטור המלא שפורסם בסוף השבוע ב"מעריבסופשבוע"