הביטוח הלאומי מפרסם מחקר חדש שערך מינהל המחקר והתכנון שבו בשיתוף פעולה של חוקרים מבנק ישראל והאוניברסיטה העברית, הבוחן את דפוסי החיסכון של הורים במסגרת תוכנית "חיסכון לכל ילד" כתלות במגדר של הילד. המחקר, שנערך על ידי מוריאל מלול, ניצה (קלינר) קסיר, מאיה הרן רוזן, ואורלי שדה, מציג ממצאים על הגורמים המשפיעים על ההפקדות לחיסכון והבדלים בין קבוצות אוכלוסייה שונות בישראל.
תוכנית "חיסכון לכל ילד", הושקה בינואר 2017 במטרה להבטיח לכל ילדי ישראל חיסכון שישמש אותם בהגיעם לגיל 18 או 21. במסגרת התוכנית, מדינת ישראל מפקידה מדי חודש 50 ש"ח (צמוד למדד המחירים, בשנת 2024 הסכום עומד על 57 שקלים) לחשבון חיסכון בבנק או בקופת גמל, ולהורים ניתנת אפשרות להכפיל את סכום החיסכון מקצבת הילדים.
המחקר מוצא כי בממוצע 62% מההורים היהודיים הלא חרדים הכפילו את סכום הפיקדון, לעומת 39% הורים לילדים חרדים ורק 23% בקרב הורים בחברה הערבית. כאשר מדובר בילד הראשון אחוז ההורים המכפילים את סכום החיסכון עולה בכל המגזרים. הכפלת שיעור החיסכון גבוה ב-7% לבנות בהשוואה לבנים באוכלוסייה החרדית, ונמוך ב-5% לבנות לעומת בנים באוכלוסייה הערבית.
הורים עם השכלה אקדמית שמנהלים בית יחד ואינם פרודים נוטים באופן גבוהה יותר להכפיל את סכום החיסכון לכל ילד. ככל שהילד גדול יותר כך הנטייה להכפלת החיסכון קטנה יותר בקרב הורים בחברה היהודית הלא חרדית והחברה הערבית. החוקרים מדגישים כי חלק מהסיבות לפערי החיסכון בקרב חלקים שונים בחברה הישראלית בהקשר המגדרי נובע משינויים בהעדפות תרבותיות היוצרות תמריצים כלכליים שונים לחיסכון. בין הפערים בהעדפות ניתן לראות את נושא מימון השכלה אקדמית, השקעה במפרנס העיקרי העתידי, חיסכון לחתונה ועוד.
ניצה קסיר, סמנכ"לית מינהל מחקר ותכנון בביטוח הלאומי, מסבירה: "ההטיות המגדריות והבנת הגורמים להן יכולים לסייע למקבלי החלטות לצמצום פערים מגדריים לטווח ארוך. מאחר שהורים מושפעים מהתרבות ומציפיות על יכולת ההשתכרות של הילדים בעתיד, יש חשיבות למדיניות בשוק העבודה ובחינוך פיננסי. מדיניות שמקדמת חינוך פיננסי והגברת המודעות, ומכוונת לאוכלוסיות שבהן יש הטיות ושיעור חיסכון נמוך, יכולה להשפיע על הציפיות של ההורים בצורה שתסייע גם לצמצום פערים מגדריים, כלכליים וחברתיים בעתיד. כך למשל הענקת הזדמנויות טובות יותר לנשים בחברה הערבית יכולה להשפיע על ציפיות ההורים ויכולה להוביל לשינוי בחיסכון לבנות, ובכך להוביל בעתיד לשיפור מצבן בשוק העבודה. ההבדלים התרבותיים וההטיות המגדריות כתוצאה מכך, מדגישים את החשיבות שמדיניות שתהיה מותאמת לאוכלוסיות שונות ולמאפיינים הייחודיים של כל אחת מהן".
