מזכ"ל ה-OECD, הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, מתיאס קורמן, נמצא בימים אלו בביקור בארץ. הבוקר (רביעי) נפגש קורמן עם בכירי משרד האוצר, בהם גם השר סמוטריץ׳, לקראת הצגת הדו"ח הדו-שנתי על כלכלת ישראל.
בפגישה שהתקיימה באוצר הוצג הדו"ח, שלפי הודעת המשרד, "מציין לחיוב את חוסן הכלכלה הישראלית, שהפגינה עמידות בפני זעזועים כלכליים בזכות נתוני פתיחה פיסקליים יציבים, ניהול מוניטרי אחראי ושיעורי תעסוקה גבוהים". ואולם מהדו״ח המלא עולה תמונת מצב מורכבת יותר.
לפי הדו״ח שהוצג לבכירי האוצר, כלכלני ה-OECD מעריכים כי הצמיחה הכלכלית בישראל צפויה לעלות ולעמוד על 3.4% בשנת 2025 ו-5.5% בשנת 2026, אבל בתנאי שהסיטואציה הגאופוליטית והלחימה יתמתנו. מדובר בהעלאת התחזית לעומת זו שהוצגה בחודש דצמבר, אשר צפתה צמיחה של 2.4% השנה ושל 4.6% ב-2026.
עם זאת, "הארגון מדגיש את הצורך בנקיטת מדיניות פיסקלית מאוזנת, נוכח גידול בהוצאות הביטחון והאתגר של סגירת פערי תשתיות והיערכות לצמיחה דמוגרפית. כמו כן, ניתנת המלצה להמשיך בקידום רפורמות מבניות וליברליזציה בשוק המוצרים והשירותים".
נתון אופטימי פחות מהצמיחה, לפי הדו״ח, מתאר את הירידה בהשקעות, שעמדו בסוף 2024 על כ-15% פחות מהיקפן ערב המלחמה. הייצוא נחלש גם הוא, "והמאזן הפיסקלי עבר מעודף לגירעון גדול", נכתב.
גם פרמיית הסיכון זינקה, ולפי הדו"ח היא "גבוהה ב-50 נקודות בסיס מאשר לפני 7 באוקטובר", כלומר החשש של המשקיעים להלוות כסף לישראל קפץ. המשמעות: הריבית שישראל תשלם על ההלוואות והחובות שלה עלתה.
האינפלציה תישאר גבוהה, הצעדים לצמצום הגירעון לא מספיקים
לפי כלכלני הארגון, האינפלציה בישראל צפויה להישאר גבוהה יחסית במהלך המחצית הראשונה של 2025 לפני שתתכנס. הדו״ח מציין גם את ההוצאה הציבורית שגדלה בחדות עקב הוצאות המלחמה, ומונה את הדרכים שבהן בחרה המדינה לממן את ההוצאות (בין היתר, העלאת המע״מ, הקיצוצים הרוחביים במשרדי הממשלה ועוד). ב-OECD מציינים כי אף שהצעדים שננקטו טובים, הם אינם מספקים בדרך לצמצום הגירעון, ומדגישים את החשיבות בצעדים נוספים, כמו מיסוי משקאות ממותקים וכלים חד-פעמיים - מהלך שנתקל בהתנגדות שר האוצר סמוטריץ׳ והמפלגות החרדיות. כמו כן מצוין מס הנסועה, שימסה נסיעה בכבישים במקום את צריכת הדלק. זהו מס שאמור היה להיכלל במסגרת צעדי ההתכנסות של תקציב 2025, אבל הוצא מהם.
כלכלני ה-OECD: לחדול תקצוב ישיבות, להטמיע לימודי ליבה
חלק שלם וביקורתי במיוחד בדו"ח מוקדש לחברה החרדית ולמדיניות הממשלה כלפיה. מבחינה דמוגרפית, במשפחה חרדית ממוצעת יש 6.4 ילדים, לעומת 2.5 ילדים במשפחה יהודית לא-חרדית ו-2.9 במשפחה ערבית-ישראלית. אלא שבמגמה הפוכה, שיעור התעסוקה בקרב האוכלוסייה החרדית נותרים נמוכים. "גברים חרדים רבים ונשים ערביות-ישראליות נשארים מחוץ לתעסוקה. עבודה במשרה חלקית נפוצה בקרב נשים חרדיות", כותבים כלכלני הארגון, שמציינים לא רק את הפגיעה במדינה ובמשק – אלא גם במשקי הבית החרדים, שרבים מהם חיים מתחת לקו העוני.
הדו"ח מותח ביקורת חריפה על מדיניות הממשלה שמתמרצת גברים חרדים לא לצאת לעבוד, עקב המשך תקצוב הישיבות ושימור מנגנון ההשתמטות משירות צבאי. עוד הומלץ על ידי ה-OECD להפסיק את מימון האברכים ולקבוע כי בתי ספר יקבלו תקציבים רק בתנאי שילמדו בהם לימודי ליבה מלאים, תוך הדגשה מיוחדת של מתמטיקה ואנגלית, במטרה "להרחיב את המאגר העתידי ללימודים גבוהים בתחומים רלוונטיים".
