הנה מילה שמשקיעים צריכים להכיר – קורלציה, או בעברית "מִתְאָם". קורלציה היא מדד סטטיסטי שמתאר קשר בין שני משתנים. אם יש לכם משכנתא שאתם עדיין משלמים, סביר יהיה להניח שאתם יודעים שיש קורלציה בין האינפלציה ובין הריבית שנועדה להילחם בה, אך במקביל מייקרת את המשכנתא שלכם. קורלציה קיימת בכל תחום בעולם וגם בשוק ההון. שם היא משמשת להערכת קשר בין נכסים פיננסיים שונים.
כעיקרון, לקורלציה שלושה מצבים: חיובי, נטרלי ושלילי. משקיעים ומנהלי תיקי השקעות יכולים לבצע הערכה למתאם (לקורלציה) בין מדד כלשהו ומנייה בודדת באמצעות חישוב שמייצר מספר. המספר מתאר את הקשר בין תשואת המניה לתשואת המדד. כשהמספר הוא אפס, אין קשר בין המניה למדד, כלומר אין קורלציה. כשהוא אחד, הקשר הוא מושלם ותשואות המניה והמדד זהות. וכשהוא עומד על מינוס אחד, הדבר מעיד כי המניה מתנהגת הפוך מהשוק.
כשהקורלציה חיובית, היא מצביעה על כך ששני נכסים נוטים לנוע באותו כיוון. קורלציה שלילית תצביע על תנועה בכיוונים מנוגדים. חכמינו זיכרונם לברכה אומרים: "לא נתמלאה רומי אלא מחורבנה של ירושלים". כאן יש לנו דוגמה לקורלציה שלילית. ירושלים יורדת, רומי עולה. כששתי מניות מתנהגות באופן הפכי יש ביניהן קורלציה שלילית. כשאחת עולה וגם השנייה עולה, נוכל לומר שיש בין השתיים קורלציה חיובית.
לגיאו כלכלה השפעה גדולה על שוק ההון. לרוב מדובר במתאם חיובי. כלומר, שיפור בגיאו כלכלה של מדינה, יבוא לידי ביטוי גם בשווי החברות שבה. כך גם להיפך...
אבל גם שינויים טכנולוגיים עשויים להשפיע. לדוגמה: פיתוח סוללות ארוכת טווח לרכבים חשמליים ישפיע בוודאות על שוויי החשמליות המשומשות וקצרות הטווח, וממילא ישפיע על שווי יצרניות הרכב, סוחרי המשומשות, יבואני הרכב וחברות המימון. כל אלו, אם הן נסחרות בבורסה, יושפעו ככל הנראה מכניסת סוללות ארוכות טווח לשוק הרכב.
הנה אתגר: אפשר לחשוב שאין קשר בין שווי מניות הבנקים וחברות המימון לעליית מחירי הדלק בעולם. אבל לא מופרך יהיה להניח שיש מתאם חיובי ביניהם. כך שעליית מחירי האנרגיה משפיעה על התעופה, התחבורה וההובלה, מחייבת קווי אשראי ארוכים יותר ותורמת תרומה משמעותית לשווי מניותיהן של חברות האשראי והבנקים.
החכמה היא למצוא את הקורלציה ולהרוויח ממנה או לא להפסיד בגינה. הכרת הקורלציה בין תחומים שונים בכלכלה, בדגש על נכסים פיננסיים, מאפשרת למשקיע להגיב טוב ומהר יותר לשינויים צפויים בכלכלה העולמית והמקומית ובשווי ההשקעות שלו. ככל שהמשקיע יזהה מהר יותר את המתאם וההקשרים בין נכסים, הוא יוכל לגדר את השקעותיו, לצמצם הפסדים ולייצר רווחים גדולים יותר.
אגב, יש לזה קשר גם להבדלים בין משקיעי המאה הקודמת למשקיעי המאה הנוכחית. במשך מאה השנים שחלפו מאז שנות העשרים העליזות של המאה הקודמת, חל שינוי גדול מאוד בקורלציה בשוק ההון. אם בעבר היה אפשר למצוא מניות רבות שמתנהגות שונה מהמדד ועולות דווקא בשוק יורד, כיום כמעט ולא ניתן למצוא כאלה. שינוי כלשהו בשוק יבוא לידי ביטוי בכל המניות.
המשקיע של המאה הקודמת שזיהה את המתאם יכול היה לרכוש מניות שעולות כשהשוק יורד, ולהרוויח. ספק אם זה של היום ימצא מניות כאלו. הדבר נובע מסיבות רבות ולמרבית הפלא גם מהשיפורים הטכנולוגיים ומכונות המסחר שמשפיעים על השוק תוך שברירי שניות.
כתבנו רבות על המגמה ההולכת וגוברת להשקעה במדדים. עולם בו כל המניות נעות באותו כיוון, לעתים קרובות בשיעורים דומים, לא מקל על משקיעים ומנהלי תיקים. כי זה כלל לא משנה כמה אנרגיה ישקיע מנהל ההשקעות בקריאת דו"חות וניתוח שוק, אם המניה ממילא נעה כמו המדד. אם המתאם בין המדד והמנייה הבודדת נע סביב מאה אחוז, אין לאיש סיבה להשקיע במניה בודדת. מה הפלא איפה שמשקיעים מעדיפים להשקיע במדדים ולא ישירות במניות.
דניאל שבקס הוא מנכ"ל ’הירשוביץ פיננסים'. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסיים מכל מין וסוג שהם
