מדיניות המכסים של טראמפ משתנה כל יום, ומעלה סימן שאלה אם מישהו יודע מה המטרה. כך אומרים בחטיבה הפיננסית בבנק הפועלים, שפרסמה היום (ראשון) את סקירתה לשוק הגלובלי, אשר עסוק בעיקר במלחמת הסחר של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ.
הברחות של פנטניל, הגירה לא חוקית, צמצום גירעון מסחרי, הגורמים משתנים בהתאם למס שמוטל (ולרוב מושהה)והתזזיתיות במדיניות, העלו אפילו הערכות לפיהן אולי הצעדים מוכוונים לגרום להאטה בפעילות הכלכלית בתחילת הקדנציה, בכדי להציג צמיחה בשלב מאוחר יותר.בעוד שהמכסים הגורפים על קנדה ומכסיקו הושהו עד סוף החודש, הועלו המכסים על יבוא פלדה ואלומיניום לארה"ב, ומכסי הגומלין לא איחרו להגיע.
עוד אומרים בבנק הפועלים כי המכסים בגובה 25% שהטיל הנשיא טראמפ על יבוא פלדה ואלומיניום, מכל המדינות כולל קנדה, מקסיקו וסין נכנסו לתוקף ב-12 מרץ. האיחוד האירופי הודיע שיטיל מכסי גומלין על מוצרים בשווי של 26 מיליארד יורו והמכסים של האיחוד מכוונים כלפי תעשיית הביגוד והאלכוהול, וכנגד מוצרים תעשייתיים המיובאים מארה"ב.
גם קנדה הודיעה כי תטיל מכסים של 25% על סחורות אמריקאיות בשווי של יותר מ-20 מיליארד דולר. טראמפ כבר הגיב באיום להטיל מכסים נוספים של 200% על מוצרים מאירופה, כמו שמפניה ומשקאות אלכוהוליים נוספים. חלק מהמכסים עדיין לא נכנסו לתוקף וצפוי לכן משא ומתן בין הצדדים. החרפת מלחמת הסחר מעלה את החששות מפני האטה כלכלית והתגברות הלחצים האינפלציוניים ואלו באים לידי ביטוי בירידות בשוקי המניות וגם בירידה חדה במדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן ועלייה בציפיות האינפלציה שעולות מהסקר.
מתחילת השנה הדולר אינדקס נחלש בכ-4.5%, ומול האירו נחלש הדולר בכ-5.5%. שני אלמנטים משמעותיים פוגעים בדולר. הראשון שבהם הוא תמונת הנתונים הכלכליים מארה"ב, המעלים את החשש להאטה ואף למיתון. ההערכות השוטפות מצביעות שצעדיו המדיניים של טראמפ הביאו להתכווצות בתוצר ברבעון הרעשון של השנה והערכות אלו הפילו את הדולר.
ככל שהדולר נחלש האירו התחזק. מדדי המניות באירופה סגרו פערים מול וול סטריט החלשה וחיזקו את האירו. הגורם השני הם המהלכים הגיאופוליטיים באירופה, כמו הגדלת ההוצאות התקציביות של גרמניה וסבב השיחות בין רוסיה ואוקראינה שתורמים לתחושה שהסדר צפוי בקרוב. אירועים אלו מחזקים את האירו, תורמים לוודאות ומשפרים את מצב הכלכלה האירופית.
שבוע נוסף של ירידות שערים חדות בארה"ב. על אף עליות השערים שנרשמו ביום שישי, בסיכום שבועי נרשמו ירידות שערים בשוקי המניות בארה"ב. מדד הנאסד"ק ירד ב-2.4% ומדד ה-S&P500 ירד ב-2.3% והשלים ירידה של כ-4.1% מאז תחילת השנה. גם באירופה נרשמו ירידות שערים בסיכום שבועי, למרות העליות שנרשמו ביום שישי לאחר שקנצלר גרמניה ומפלגתו הגיעו להסכם עם מפלגת הירוקים לגבי חבילת השקעות ממשלתיות בביטחון ובתשתיות.
בסיכום שבועי מדד היורוסטוקס 50 ירד ב-1.2% אך רשם עלייה של 10.4% מאז תחילת השנה. באסיה נרשמו עליות שערים במרבית שוקי המניות. מדד הניקיי ביפן עלה ב-0.5%, המדד של שנחאי עלה ב-1.4%, ומדד הקוספי בקוריאה עלה ב- 1.7%. מחיר חבית נפט מסוג ברנט נותר בקירוב ללא שינוי ברמה של כ-70 דולר.
ארה"ב: אינפלציית הליבה בארה"ב עלתה קצת פחות מהציפיות. מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר עלה ב- 0.2% מעט מתחת לציפיות שעמדו על 0.3% וקצב האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים התמתן ל-2.8%. מדד הליבה עלה גם הוא ב-0.2% מתחת לציפיות ל- 0.3% ושיעור עליית המדד בשתים עשר החודשים האחרונים התמתן מרמה של 3.3% ל- 3.1%. מחירי השירותים עלו החודש ב-0.3% וב-12 החודשים האחרונים ב-4.1%.
מחירי השירותים הושפעו מעלייה של 0.3% במחירי השכירות ובמחירי שירותי הבריאות ולמרות ירידה חודשית של 0.8% במחירי שירותי התחבורה. מחירי המוצרים (ללא מזון ואנרגיה) עלו ב-0.2% וב-12 החודשים האחרונים הם ירדו ב- 0.1%. מדד המחירים ליצרן לחודש פברואר נותר ללא שינוי, מתחת לציפיות לעלייה של 0.3%, ושיעור עליית המדד ב- 12 החודשים האחרונים התמתן ל-3.2% מ-3.7%.
הצרכנים חוששים ממיתון ומהתגברות האינפלציה. אומדן ראשון למדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן לחודש מרץ הצביע על ירידה חדה נוספת של כ-6.8 נקודות, בהמשך לירידה של 7 נקודות שנרשמה בפברואר. רמת המדד החודש היא אחת הנמוכות שנרשמו. ירידה חדה של כ-10 נקודות נרשמה במדד הציפיות, ואילו במדד השוטף נרשמה ירידה מתונה יותר.
ציפיות האינפלציה העולות מהסקר הוסיפו לעלות, ככל הנראה בשל חשש הצרכנים מעליות מחירים על רקע העלאת המכסים של הנשיא טראמפ. הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה עלו בחדות מ- 4.3% ל-4.9%, והציפיות לטווח של חמש עד עשר שנים עלו מ-3.5% לרמה של 3.9%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 1991.
עלייה במספר המשרות הפנויות. מספר המשרות הפנויות עלה יותר מהציפיות לרמה של 7.74 מיליון. מספר המתפטרים עלה ל- 3.27 מיליון ומספר המפוטרים ירד ל 1.64 מיליון. מספר דורשי דמי אבטלה ראשוניים נותר יציב בקירוב ברמה של 220 אלף, ומספר דורשי דמי אבטלה מתמשכים ירד מעט ל-1.87 מילון.
בתחילת השבוע שעבר נרשמה ירידה בתשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב אך אלו שבו לעלות לקראת סוף השבוע. תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב לעשר שנים ירדה בתחילת השבוע לרמה של 4.21% אך בהמשך השבוע עלתה ל-4.3% בדומה לרמה שנרשמה לפני שבוע. בדומה, התשואה לחמש שנים נותרה ברמה של כ-4.1% והתשואה לשנתיים ברמה של 4.0%. השוק צופה שהריבית תרד ביוני לרמה של 4.25%, בספטמבר ל-4.0%, ובסבירות של 60% ל-3.75% בדצמבר.
גוש האירו- מדד סנטיקס לאמון המשקיעים רשם עלייה חדה מהצפי בחודש האחרון ורמתו היא הגבוהה מאז יוני אשתקד. גם היצור התעשייתי עלה מעבר לצפוי ב-0.8%, אך ב-12 החודשים האחרונים הוא נותר ללא שינוי. האירועים הגיאופוליטיים האחרונים מיתנו מעט את קצב הורדות הריבית הצפוי. לאחר הורדת הריבית בתחילת החודש לרמה של 2.5%, השוק צופה הורדת ריבית באפריל בסבירות של 57% בלבד. עד סוף השנה השוק צופה שתי הפחתות ריבית במצטבר לרמה של 2.0%.
