אמש ב"עובדה" הקרב ששינה את גולני הציג את סיפורו הכואב של מבנה אחד בסג'עיה, שהצליח להפיל תשעה לוחמים ומפקדים בכירים בחטיבת "גולני" בשם רוח האחדות הגבורה והלחימה. קרב בו מפקדים חתרו למגע בשביל הסיכוי הקטן שיצליחו אולי להציל מישהו מחבריהם. התקרית הקשה גבתה את חייהם של תשעה לוחמים וכולם נפלו באותה נקודה באותו מבנה ארור ומקולל.
תיאר זאת משה שלי, אביו של רס"ן בן שלי שנפל בתקרית: "זאת מלחמה, ובקרב כזה שנופלים כל כך הרבה מפקדים באותו מקום, מאותו אויב, זה חוסר שליטה, גבורה אבל חוסר שליטה". החיילים והמפקדים הגיבורים של גולני, היחידה שספגה הכי הרבה חללים במלחמה הזו, הם ללא ספק פניה היפות של המדינה, ואסור לנו לשכוח אותם לרגע אחד.
נשמות מובחרות עם חיים שלמים, משפחות אוהבות ועתיד שנקטע ברגע אחד, שקיפחו את חייהם, בשם מלחמה עקובה מדם עם אויב רצחני. מפקדים מסורים וחדורי מטרה שמובילים את הכוח, הפגינו גבורה אומץ והרואיות מעוררת הערצה בשדה הקרב, עם רוח לחימה, ודוגמה אישית.
ומה שבעיקר בלט, זה האחדות והמחויבות שהרגישו אחד כלפי השני, לא לנטוש אף אחד בשטח, לא להשאיר אף פצוע מאחור. "יש לי חבר בפנים אין מצב שאני משאיר אותו שם". אחד מהציטוטים בקרב הלוחמים. ואני אחזור על זה שוב ושוב, לא להשאיר אף אחד מאחור, לא להשאיר אף אחד מאחור. לא להשאיר את 59 החטופים שלנו מאחור.
למרות הכאוס וחוסר השליטה באותה תקרית קשה בבית בסג'עיה, אירוע שיכול להתרחש בכל זירת לחימה, הלוחמים האמיצים האלה מחזירים את כל הכבוד והתהילה שאיבד צה"ל, אותו כבוד שהממשלה מנסה ללא הרף להכתים בצבע של כבוד מפוקפק. צה"ל זה העם, זה אני ואת ואתה והילדים והנכדים של כולנו, צה"ל זה האזרחים הנפלאים שמיישמים את מדיניות הממשלה הנבחרת, לכן חשוב יותר מכל לבחור ממשלה נקיית כפיים נושאת כולה בשוויון בנטל, שבאה מהשטח, שילדיהם לוחמים בעצמם.
זיכרונם של תשעת המפקדים הגיבורים, צריך להיצרב לכולנו בתודעה ולהזכיר לנו בכל רגע את הערכים שאיבדנו. המסמך הטלוויזיוני המטלטל הוא סטירת לחי כואבת למצב העגום שלנו כעם מפולג, כשהפכנו לאויבים בתוך עצמנו. מבקרי הממשלה נגד תומכי הממשלה ולהיפך, אנחנו מתקוטטים בתוך עצמנו בזמן שהחיילים המדהימים האלה, ללא הבדל גזע דת וכיום מה שחשוב יותר בעיקר זה עמדה פוליטית, עושים את הדבר החשוב ונלחמים עבורנו ומגנים אחד על השני ומשלמים בחייהם.
אין לנו זכות לאכול אחד את השני, לריב בתוך עצמנו, אין לנו זכות להתפלג. הלוחמים האלה שהם דוגמא ומופת, לא נטשו אף חייל בשטח לא משנה אם הוא ביביסט או כהניסט או בצד השמאלי של המפה, ושילמו בחייהם בניסיון להציל אחרים. הם הוכחה שאפשר לחיות יחד ולהתאחד והם ההיפך המוחלט מהממשלה המכהנת, שנטשה את 59 החטופים, אחינו היקרים, תמורת משחק פוליטי מלוכלך.
לשמוע השבוע את סמוטריץ' עם ההצהרה הקשה שלו שהחטופים הם לא הדבר הכי חשוב, בזמן שחיילים גיבורים מקפחים את חייהם ועתידם למען חבריהם בשטח, אמירה קשה מאותו שר שלא התגייס לצבא בגיל 18, שיושב לו במרומי הכס, מקבל שכר גבוה, ומצהיר בריש גלי שהחטופים הם לא העיקר. רד לעם שר האוצר, תצפה בלוחמים שלנו, תלמד דבר או שניים על לכידות, עוצמה, גבורה, אחווה, מוסר וערכים שאתה וחבריך בקואליציה איבדתם. תחזירו כבר את כל ה-59 הילדים של כולנו הביתה כבר.
