שתי אמירות נוקבות ומשמעותיות אמר אתמול אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, בראיון שהעניק לאילנה דיין בתוכנית "עובדה". האחת: "אנחנו הולכים למקום שבו השליט יקבע ואז המבצר ייפול". והשנייה: "מישהו ישלם בדם על הרפורמה".
תגובתו של שמחה רוטמן, יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, לא איחרה לבוא, והוא אמר כי מקומו של אדם כמו מנדלבליט בכלא. אתמול אף התבשרנו שהקואליציה מקדמת חצי שנה מאסר לנשים בלבוש לא צנוע בכותל.
זאת המגמה החדשה של הממשלה החדשה? להכניס לכלא במין קלות בלתי נסבלת, כל מי שלא יבוא להם טוב בעין? כל יום יקום חכם תורן חדש מתוך מפלגות הקואליציה וינסה לקדם חוק הזוי כזה או אחר על מנת להוכיח שהוא רלוונטי ושהוא יותר ימני בנטיותיו משאר חבריו בממשלה?
לא מזמן קראתי שבעקבות ההתקפה של רוטמן והשר לוין על היועמ"שית שהעבירה ביקורת על הרפורמה המשפטית ודרשה לבטל את מינויו של דרעי, ההסתה ברשת נגדה הרקיעה שחקים ואוהדי הליכוד והעומד בראשו קראו להעמידה לדין, רק בגלל שהעזה לעשות את עבודתה. כעת חיצי הזעם מופנים למנדבליט, ורוטמן וחבר מרעיו, חושבים שגם הוא, מקומו בכלא.
אם צריך להכניס לכלא, כל מי שמתנגד למהלכים והתוכניות של הממשלה, עומד להשתרך תור ארוך ביותר בכניסה לכלא, של רבבות אנשים שמתנגדים לאותם מהלכים, ושאותם אנחנו פוגשים מדי שבוע במחאות וההפגנות. אולי נכניס את כולם לכלא, כדי שהממשלה תוכל למשול בשקט באין מפריע.
הראיון החושפני הראשון שהעניק מנדלבליט אמש לתוכנית "עובדה", היה חשוב מאין כמותו, כי הוא השליך אור על מה שהתחולל מבפנים, בתוך מסדרונות מערכת המשפט, עד שהוחלט להגיש כתבי אישום נגד נתניהו. אם עד היום, ביצעו בנו הינדוס תודעה, שהתקשורת סתם נטפלה לראש הממשלה ורדפה אותו, ושהוא נאשם על לא עוול בכפו, בעצם מנדלבליט רומז ברמיזה עבה, שהיו דברים בגו, ושכתבי האישום לאו דווקא הוגשו בגלל שמפניות וסיגרים או הדרישה לסיקור אוהד. אמר ולא פירט ממש, מה העלתה החקירה נגד נתניהו. אולם מהמעט שהוא נידב אמש בראיון, מתוך מעורבותו בפרשה, אנחנו למדים שאין לנו כל מושג מה כתוב בחומרי החקירה ועד כמה הדברים חמורים.
מלכתחילה, נדרש אומץ לא מבוטל מצד מנדלבליט, להגיש כתבי אישום נגד אדם שהוא היה כה מקורב אליו, בעיקר כשהוא ידע שהוא יושמץ ויקרעו אותו לגזרים, מה שמעלה את ההשערה, שייתכן וכתבי האישום הם לא דבר של מה בכך, וכבר לא כל כך בטוח, שלא היה כלום כי אין כלום.
ובינינו? מנדלבליט יכול היה בקלות לרדת מתחת לרדאר ולמחוק מעל מצחו את אות הקין שהדביקו לו מעריצי נתניהו, כמי שהעז להגיש כתב אישום נגד ראש ממשלה מכהן. ולמרות זאת הוא בחר לשוב לקדמת הבמה ולשבור שתיקה. ואם מישהו חשד לרגע והאמין בטיעונים, שמנדלבליט היה סחיט על ידי שי ניצן, מספיק היה להביט בעיניו הישרות, בתשובותיו הערכיות והכנות, כדי לראות שמדובר בספוקלציה כוזבת.
דבר נוסף שחיזק בי את הרושם שדבריו היו אמינים, הייתה האכזבה הגדולה שהוא חש כאשר נחשף לחומרי החקירה, ושאותה ביטא בראיון. בעקיפין, הדבר מצביע על ההערכה הגדולה שהיתה לו כלפי נתניהו, לפני שהוגשו כתבי האישום, כלומר, שהם לא הוגשו מתוך איזושהי ונדטה או קפריזה אישית.
מנדבליט לא צריך לדאוג ש"המבצר ייפול". לאור האירועים האחרונים וריצת האמוק של הממשלה לבצע כמה שיותר מהר אנדרלמוסיה מוחלטת במערכת המשפט, מבלי לעצור לרגע ולהבין שמהירות היא מן השטן, המבצר כבר נפל ואיתו גם הפור.