את הסטנדאפיסט הזה הכרתי עוד כשהוא נחשב "גאון הטינדר", אך התאהבתי לחלוטין בתקופת הפרסומות למפעל הפיס. מי שכתב יחד עם כמה מהשמות הכי גדולים של התעשייה הקומית, ביניהם תום יער, רועי כפרי ואסי כהן, התחבא הרבה זמן מאחורי הקלעים וסוף כל סוף בחר לצאת אל קדמת הבמה במופע סטנדאפ אחו****טה סליחה על הביטוי. וסורי, אבל אם עוד לא שמעתם את השם עידו קציר, הבעיה היא בכם.

אז תכל'ס, רציתי ללכת להופעה של עידו קציר כבר כשיצאה הראשונה. וגם בשנייה ריפרשתי בטירוף את האתר כדי לא לפספס, אבל פאק, הקהל שלו חזק. אז סמכתי על חברה שתהיה אחראית ובפעם הבאה שמתפרסם תאריך לסטנדאפ אנחנו נשב במיקום הכי טוב באולם, כזה שורה שש באמצע. אז אחרי כל ההקדמה שתדעו שבסוף הגענו, ואיזה כיף לכם שאתם עדיין לא. 

בגדול אני מתה לעשות קצת ספוילרים, על ההומור השחור והמתחכם, על בדיחות חנונים ועל המקרן, אבל אני כל כך רוצה שתצחקו כמוני שבחרתי לשמור על אפקט ההפתעה.

אמש עידו קציר סיפק מופע סטנדאפ שהכיל אשכרה הכל. היה שם פשוט הומור משובח, ששילב באופן מדויק את הרצון שלנו להרגיש חכמים שהבנו את הבדיחה, ועדיין לקבל את זה שהיא הייתה מטומטמת ממש. כל סיפור במופע שהתחיל באופן מוזר אחד, הצליח להפתיע ולהיגמר בצורה קרינג'ית אפילו יותר. ואתם יודעים מה טוב בו? שלפעמים אשכרה לא היה צריך להגיד כלום והקהל כבר על הרצפה. 

היי אתה (צילום: יונה קפלן)
היי אתה (צילום: יונה קפלן)

מופע סטנדאפ כזה הוא לא מהסוג הקלאסי שיגרום לכם לזרוק באוויר "ואי, זה כל כך נכון", או משפטים בסגנון של "זה בול אני", כאילו אתם מיוחדים או משהו. הוא מזכיר יותר ישיבה עם החבר'ה, בסיטואציה בה המצחיק של החבורה נעמד במרכז וגורם לכולם להתפקע עד שכואבת הבטן. גם כשעידו שילב את הקהל בעלילה, זה קרה בצורה כזו שלא מצריכה מאף אחד מהיושבים להתקפל אל תוך הכיסא בתקווה שלא יפנו אליו. הוא עשה זאת חכם, בלי להסתמך על התשובות שיקבל ועם שליטה מלאה על האירוע. 

עידו קציר הוא אחד כזה בעל כריזמה שקטה והומור ציני. מהאלה שהחיוך שלהם לא יעלה להם על הפנים אפילו לשנייה, אבל שלכם לא יצליח לרדת. המימיקה, תנועות הגוף ואפילו עמידה סטטית, לא באמת משנה מה הוא יגיד או יעשה, במקרה הזה מדובר באיך. הוא יצליח להציל כל בדיחה כושלת, למחזר בדיחות בדרך מקורית ולהביא זווית אחרת לגמרי על איך עושים את זה נכון. זה אמנם הומור נישתי במידה מסוימת, כאילו לא יודעת לא מדמיינת את אמא שלי שם באולם, אבל יש משהו באנקדטות שנזרקות לאוויר ובסוג כזה של מחשבות מהמקלחת יכול לדבר לקהל הרחב.

הוא אמנם הרבה שנים יוצר, כותב ומפיק, אבל את ההכרה והבמה שמגיעה לו על שנינות פורצת דרך, הוא עדיין לא קיבל. וזה רק עניין של זמן, אין לי ספק, אבל אם יש לי את האופציה להפיץ את הבשורה, אני שמחה להיות חלק ממנה. 

אפילו שמתי לכם כאן לינק כדי לקנות כרטיסים כדי שיהיה לכם קל>>>