אם בשנים האחרונות היו אלה תקליטי הוויניל שעשו קאמבק היסטרי, השנה הגיע זמנם של הדיסקים: לפי נתוני המגזין האמריקאי "בילבורד", מכירות הדיסקים בארצות הברית עלו בשנה החולפת לראשונה זה 17 שנה. על פי נתוני סוף השנה שערכה חברת MTC Data, ב־2021 חלה עלייה של 1.1% במכירת דיסקים לעומת 2020.
החל מסוף שנות ה־80 ועד לתחילת שנות ה־2000 דיסקים היו הדרך בה רובנו האזנו למוזיקה בבית. אך שירותי המוזיקה השונים, ספוטיפיי, יוטיוב, אפל מיוזיק וכו', שינו את עולם המוזיקה לבלי היכר ופגעו קשות במכירות הדיסקים. אז מה עומד מאחורי חזרתם כעת לנוף?
במגזין האמריקאי הסבירו את העלייה החדה הזו, בין היתר, בכך שכוכבים עכשוויים, כמו למשל הזמרות אדל וטיילור סוויפט, בחרו להוציא השנה אלבומים בפורמט הזה. כך למשל, הדיסק הנמכר ביותר בארצות הברית ב־2021 הוא "30", אלבומה החדש של אדל, שהוא גם תקליט הוויניל הנמכר ביותר בארצות הברית כיום.
במקומות השני והשלישי ניצבת טיילור סוויפט עם הגרסאות המחודשות שלה לאלבומים Fearless ו־Red. בצמרת נמצאים גם להקת הפופ הקוריאנית BTS (עם אלבומיה Map Of Soul ו־Be) והכוכבת הצעירה אוליביה רודריגו (עם אלבומה Sour).
"הנתון הזה מדהים כי בשנה האחרונה היו בארצות הברית סגרים, וקניונים שלמים היו סגורים לקהל, ולמרות הסגרים ולמרות שאנשים לא יצאו מהבית – עדיין מכירות הדיסקים עלו לראשונה", אומר אורן בראל, מנהל שיווק אסטרטגי ב"הליקון מיוזיק". "כלומר רואים שיש פה משהו שהוא מעבר לצריכה רגילה. גם כשיש קושי לקנות משהו – אנשים קונים. ואיך הם קונים בתקופת סגרים? באמזון. אלמלא היו סגרים, העלייה כנראה הייתה חדה עוד יותר".
ממה זה נובע?
"העלייה כעת נובעת מכמה גורמים: ראשית, חיזוק יצר האספנות – אנשים אוהבים לצרוך דברים, אוהבים לעלעל בחוברות שלהם ולהחזיק אותן ביד. לכן קהל של נוער וילדים קונה בכמויות מטורפות את הדיסקים האלה, בגלל הצורך לאסוף מרצ’נדייז שקשור לאמן. שנית, רוב בני האדם רומנטיים, הם אוהבים להתרפק על העבר. לכן הם רוצים לפתוח את התקליטור, להכניסו למערכת הקומפקט־דיסק, ללחוץ על פליי ולעבור מרצועה לרצועה תוך שהם מביטים בחוברת. זו חוויה רומנטית שאף ספוטיפיי לא יכול למלא".
"הסיבה העיקרית היא הגעגועים לפעם, כמו שהיה בשנים האחרונות עם נסיקת התקליטים", מסביר הדי־ג’יי, שדרן הרדיו, עורך המוזיקה והיועץ המוזיקלי דני סידס. "קשה להרגיש נוח עם פורמט MP3, ואנשים רוצים את הריגוש בלהחזיק אלבום ולהניח אותו על המדף.
"בתקופת הקורונה לא היה לאנשים הרבה מה לעשות, וההתעסקות בפורמט של דיסקים החזירה אותם לרגעים נעימים ונוחים בחיים. אני לא חושב שאנשים רוכשים דיסקים בגלל המוזיקה. צעירים, שזו לא נוסטלגיה עבורם, רואים בזה משהו מדליק מפעם, וינטג’. אין כמו ההתעסקות הכיפית של לשוטט בין חנויות דיסקים ולבחור את הדיסק שאתה רוצה".
אמזון בקטן
באופן סימבולי, העלייה החדה במכירות הדיסקים חלה לצד חגיגות ה־40 שנה לפורמט, שכן בשנת 1982 הודפסו ביפן הדיסקים הראשונים בעולם. הדעות חלוקות אם הדיסק הראשון שהודפס היה של האלבום The Visitors של להקת אבבא או של האלבום 52nd Street של בילי ג’ואל. בישראל, אגב, הדיסק העברי הראשון של אמן ישראלי שהודפס היה "אוהב להיות בבית" של אריק איינשטיין, שהושק בשנת 1986.
ומה המצב בישראל בהקשר הזה? "לפני שנה וחצי הפסיקו בישראל כמעט לחלוטין להוציא דיסקים עבריים חדשים, אבל אנחנו נראה את זה חוזר", אומר בראל. "המפעל בכרמיאל עוד קיים ועוד מדפיס תקליטורים. לפני שלושה חודשים הפקתי יחד עם גלי צה"ל את האלבום ‘ארבע אחר הצהריים’ (במלאת 40 שנה לתוכנית הרדיו הפופולרית – ד"פ), והוא נמכר באלפי עותקים בחנויות בפורמט תקליטור, כלומר הקהל הישראלי לא מוותר על מוצר מנצח.
"לא כל מוצר יצא על גבי תקליטור, אלא רק כשהאמן מרגיש שהמעריצים שלו ירצו להשקיע בזה. אמן שיש לו עניין תרבותי בלהיות מונח בספרייה הביתית של אנשים באופן פיזי – יהמר על הפורמט הזה. ההיסטוריה חוזרת על עצמה, והדפסות הדיסקים בישראל יחזרו בעתיד".
"חבל לדעתי שאמנים ישראלים מסתפקים בספוטיפיי ולא מוציאים אלבום על דיסק כי לשמוע אלבום בספוטיפיי לא משתווה להאזנה לדיסק או לאחיזת דיסק, וזה חסר בארץ", מוסיף סידס.
אף שלא מודפסים אלבומים ישראלים חדשים בכמות מסחרית, מכירות הדיסקים במחוזותינו רשמו אף הן עלייה בשנה האחרונה. שוק מכירות הדיסקים בישראל מורכב ממכירות דיסקים יד שנייה (בעיקר ישראליים) ומכירות דיסקים חדשים (בעיקר לועזיים). בשתי הקטגוריות נרשמה עלייה בשנה האחרונה בישראל.
"אין ספק שיש עלייה במכירות הדיסקים בישראל", מציין אסי כהן מהחנות "דיסק סנטר", המוכרת דיסקים בחנות פיזית ומקוונת. "העלייה הזו החלה קצת לפני הקורונה, גם ברמת המכירות בחנות וגם בהתפתחות קבוצות דיסקים יד שנייה, שבהן כמויות הסחר גדלות משמעותית. הקורונה שינתה את הכללים. כשהכל היה סגור, אנחנו היינו פתוחים באתר, והמכירות היו בשמיים, הרגשנו כמו אמזון קטנים".
איך אתה מסביר את זה?
"אנשים ישבו בבית וחיפשו לעשות משהו. בגלל שהשתעממו מלשמוע מוזיקה בספוטיפיי, הם בחרו לקנות דיסקים כי אין תחליף למוצר הפיזי. ברגע שאין לאנשים הופעות, זה הדבר הכי קרוב ומוחשי לתחושה פיזית של מוזיקה. אין כמו להחזיק אלבום שנורא חיכית לו, בין שחדש ובין שמשהו שחיפשת הרבה שנים".
מי הקהל העיקרי שרוכש דיסקים חדשים?
"נהוג לחשוב שמי שצורך דיסקים אלו אנשים מבוגרים שגדלו לתוך הדבר הזה, אבל היום קהל היעד משתנה, ורוב צרכני הדיסקים הם ילדים ובני נוער שקונים דיסקים בכמויות אדירות. בעיקר בחגים אנחנו רואים ילדים שצובאים על החנות וקונים דיסקים בערימות. בהתחלה זה היה מוזר לי כי יש להם הכל בטלפון, אבל אז הבנו שעבורם זה סוג של מרצ’נדייז, מוצר אספנות של הלהקה או האמן שהם אוהבים, כולל החוברת עם המילים והתמונות. זה משהו שהם אוספים בנוסף למוזיקה. זה מקבל אצלם ערך מוסף".
מהם הדיסקים הנמכרים ביותר אצלכם?
"מי ששולטים במכירות בישראל הם בילי אייליש, אוליביה רודריגו, טיילור סוויפט, אדל, לנה דל ריי, אריאנה גרנדה ואד שירן. אתה רואה פה את המכירות עולות ועולות. היום אני מזמין בכמויות יותר גדולות מבעבר כי אני יודע שאני צריך לספק להרבה אנשים את הדיסקים החדשים. הקורונה נתנה למכירות הדיסקים בוסט מטורף. הכרזתי לפני שנה שבחמש השנים הקרובות תהיה עלייה חדה במכירת דיסקים. עברה שנה, וצדקתי".
אף שתרמה לנסיקת המכירות של דיסקים בינלאומיים, תקופת הקורונה פגעה בהדפסות דיסקים של אמנים ישראלים. "הקורונה חיסלה את הדבר הזה שנקרא ‘דיסק ישראלי’, אמנים ישראלים כמעט לא מוציאים אלבומים", הוא אומר. "עוד לפני הקורונה הייתה ירידה בהוצאת דיסקים, והיום זה כמעט לא קורה. אפילו אייל גולן, שהקפיד כל שנה להוציא דיסק פיזי, הפסיק, וזו הייתה מכה קשה לשוק מכירות הדיסקים המקומיים ולמעריצים שלו".
חלק מהאבולוציה
"אני רואה עלייה של 30% במכירות של דיסקים בשנתיים האחרונות", מציין סימון דוויק, הבעלים של שתי חנויות תקליטים ודיסקים בירושלים ("התקליטייה של סימון"). "החנות שלי מורכבת מדיסקים יד שנייה ומדיסקים חדשים, ובשני הפרמטרים האלה יש עלייה מטורפת. 60% מהדיסקים שנמכרים אצלי הם דיסקים ישראליים יד שנייה, ו־40% מהדיסקים שנמכרים אצלי הם לועזיים – חדשים ויד שנייה. שני סוגי אנשים קונים דיסקים: כאלה שמכירים דיסקים דרך ההורים שלהם, ולא מעניין אותם תקליט כי הוא מסורבל להם ולא מעניין אותם ספוטיפיי כי אין את כל הסחורה בספוטיפיי; ואספני דיסקים מבוגרים יותר ואדוקים שחייבים להשיג כל דיסק".
"מגמת העלייה במכירות הדיסקים החלה קצת לפני הקורונה, גם ברמת המכירות בחנות וגם בריבוי קבוצות דיסקים יד שנייה בפייסבוק, שם הסחר עולה ועולה", מסביר אמנון שלמון, הבעלים של חנות התקליטים והדיסקים "בית התקליט" בקריית אונו ומנהל של אחת מקבוצות מכירות הדיסקים הגדולות בפייסבוק. "בתקופת הקורונה, המכירות כבר החלו ממש לזנק. אנשים רוצים לשמוע אלבום מההתחלה עד הסוף, וזה משהו שקשה לעשות בצורה טובה בפלטפורמות דיגיטליות, שלא כמו בדיסקים.
"גם מבוגרים וגם צעירים הפכו לרוכשים פוטנציאליים. אצלי בחנות רוב הדיסקים הנמכרים הם של היפ הופ ופופ, והקהל הוא בני 13 עד 15. הם סקרנים לראות את הדיסק, לאחוז בו ולנגן אותו. לאנשים יש זמן לשבת בבית ולשמוע דיסק, וזה מרגיע אותם. העיסוק בחוברת וההתבוננות בדיסק מספקים להם הנאה בתקופה הזו".
"זה תהליך מידבק שיהפוך למגיפה", מסכם בראל. "אתה כבר רואה יותר ויותר חנויות דיסקים חדשים ויד שנייה שנפתחות, ועוד ועוד קבוצות אינטרנטיות שמתמחות במכירת דיסקים. הפריחה של זה תהיה בדיוק כמו הפריחה המחודשת של הוויניל, שכיום נמצא במכירות שיא. זה חלק מהאבולוציה, ועכשיו הגיע הזמן של הדיסקים לפרוח מחדש".