"שרשרת פרידות". כך, כשם אחד משיריו, נקרא האי.פי החדש של מירב הלינגר, שיושק חגיגית מחר בצוללת הצהובה בירושלים ולמחרת בתיאטרון תמונע, בתל-אביב.
"מה קורה פה?", אני שואל את הזמרת ענוגת הקול, שבנוסף לשרשרת הפרידתית יוצאת בשיריה עם ביטויים כמו "כל נשימה היא זמנית" ו"החיים הם תמונות מתחלפות".
"בשבילי האי.פי הזה הוא חלק מתהליך של פרידה מהילדה שהייתי", מצהירה הלינגר. "זה אומר, שבכתיבת השירים ובביצוע שלהם רציתי להיות הכי חשופה שאפשר ולהביא את עצמי כמו שאני, בלי פילטרים, כשאני, בת למשפחה דתית-לאומית, בוגרת בית-מדרש לבנות, מחפשת את דרכי בין העולמות ומנסה להיות הכי מדויקת. כלומר, להאמין באלוהים ולשמור שבת ובאותו זמן גם לשיר בפני קהל מעורב וללבוש מה שאני רוצה, כולל מכנסיים, גם אם יהיו שיאמרו שזה לא צנוע".
זה מקשה על החיים לחיות ככה?
"זאת מי שאני, בלי לקחת שום דבר כמובן מאליו".
היא, 33, פתח-תקוואית מבטן ומלידה, בתו של משה הלינגר, פרופסור למדעי המדינה. בהיותה בת 14 החלה ללמוד פיתוח-קול. הנימוק? "נורא אהבתי לשיר, אם כי לא חשבתי שזה יהיה אצלי העניין בחיים".
במקביל ללימודיה באולפנא למדה לנגן בפסנתר ובגיטרה, "כשהנגינה הקלאסית תפסה אותי כמו איזשהו קסם". את השירות הלאומי עשתה בהוראה ובמקביל למדה ברימון "כדי לדעת להלחין" ובהמשך למדה מוזיקה קלאסית בבר-אילן.
הלינגר, שהוציאה ב-2016 את אלבום הבכורה שלה "במבט אחד כחול", מציינת את הזמרת ג'וני מיטשל כמקור השראה. "עם הכנות שהיא מביאה במוזיקה שלה, מיטשל היא אחת היוצרות הגדולות ביותר שיש וכאשפית של טקסטים היא מביאה אותם מהמקום הכי אותנטי שאפשר", סבורה הלינגר.
כדמות נערצת נוספת מבחינתה היא מציינת את יוני רכטר, ממוריה ברימון. "בעיניי יוני הוא אישיות מדהימה גם מבחינת הצניעות שלו וגם קסם של אדם", היא מעלה על נס את מלחין "עטור מצחך", שמרום מעמדו המוזיקלי לא רק שכיבד בנוכחותו את השקת אלבומה הקודם, אלא גם שר עמה את שירו (למילים של עלי מוהר) "שוב היא כאן", וכן את אחד משיריה.
הלינגר הייתה שם כחולמת. "לא אשכח את הרגע שבו יוני הכריז 'זה שיר של מירב!'", היא משחזרת. "קצת לעצמי, קצת לקהל, אמרתי - 'אתם קולטים?'. מה שהלך שם היה הגשמת חלום בשבילי".
יחד עם הקריירה העצמאית שלה, הלינגר מופיעה זה מכבר ב"תמונת אשה", מופע משירי תרצה אתר, עם עוד ארבע זמרות יוצרות, בוגרות רימון כמוה, ששרות, מנגנות ומעבדות איתה - רות דנון, רוני וגנר, שר ניב ורותם פרימר. כמו כן, רגע לפני הקורונה הן השיקו מופע משירי מלחינות ישראליות. "אכן, יש משהו פמיניסטי בהתארגנות שלנו", היא מאשרת. "זה חשוב בזמן שתעשיית המוזיקה היא ברובה גברית".
זה מקשה?
"יותר מזה שזה מקשה, אותי זה מקומם. מהדור שלי יש הרבה זמרות יוצרות, דבר שאיננו בא לייצוג הולם ברשימות הפלייליסט של תחנות הרדיו. אין לי מושג מדוע זה נמשך, אבל עדיין אין שוויון, בטח לא בתחום ההפקה המוזיקלית".
לאחר שהיה זה שמוליק דניאל, שהפיק מוזיקלית את אלבום הבכורה שלה, הלינגר הפקידה את מושכות ההפקה המוזיקלית של האי.פי הנוכחי בידי המתופף גדי פטר.
"התהליך שלי כאן זה להיכנס פנימה ולהביא את עצמי כמו שאני, תהליך אינטנסיבי ומאוד-מאוד מרגש", היא אומרת. "זאת, כשבמצפן שלי לאורך כל הדרך מה שהכי-הכי חשוב זה לב, להתרגש מהמוזיקה, בלי לתת את הדעת לגבי מה שאחרים יחשבו".
אחרונה חביבה - מה עושה לימור גולדשטיין בקליפ של השיר "במה אנחנו דומות"?
"לקליפ של השיר הזה, העוסק ביחסיי עם אמא שלי, חיפשנו מישהי דומה לה. אכן, יש משהו דומה ב'לוק' שלהן. לאחר שהיא שמעה את השיר ואהבה את הלחן שלו, היא נרתמה ברצון להופעה בקליפ".
בסיכומו של דבר, הלינגר איתנה בדעתה ללכת בין הטיפות. "אפשר לשמור על המצוות ובו בזמן להופיע גם בפני גברים, מה שמנקודת המבט שלי אין בו כל מניעה", היא מבהירה לסיכום. "אמנם היו דתיים שאמרו לי שמכיוון שהם לא שומעים שירת נשים, הם לא יקנו את האלבום שלי, מה שלא הפריע להם לאחל לי הצלחה".
את מניפה נס של מרד?
"לא. לפני הכל אני מרגישה שאני זאת אני".