"עשר שנים השמש חצויה בין חם לקר/ אני עמיד פחות/ זוכר יותר/ חושש אולי כבר מאוחר/ בודק יותר את יציבות הצעד/ יודע שצריך לנוח לפעמים/ אבל עוד לא יודע איך למנוע את הרעד/ כשבראי פניך הם אותם פנים...".
כך נפתח השיר "זמן עובר ונשאר", אחד השירים המרגשים ביותר שיצאו באחרונה, ומי שפורט על מיתרי הלב בביצועו המרטיט, עמנואל קרטן, הוא גם מי שהלחינו למילותיה של נורית פרי. קרטן הוא גיטריסט מחונן, המוצא את מחייתו מהעברת שיעורי תנועה לנכים במועדון ספיבק.
מזה עשור שקרטן מנווט במסירות אין קץ את פרויקט ההנצחה "תרמיל האהבה של אמיר", הנושא את שמו של בנו, שבעקבות אמו ואחותו קופד פתיל חייו ב-2010 בהיותו בן 29 בלבד, כתוצאה ממוטציה בגן הסרטן P53. מאז, פרט לשנת הקורונה, מקיים קרטן מופע להנצחת בנו ולהגברת המודעות לגן הסרטני, כשהכנסותיו מוקדשות לילדים חולי סרטן.
הערב, בשעה 21:30 , ובאותה שעה בחמישי הבא, ישודר בפייסבוק וביוטיוב (וב-21:45 בערוץ הוט סיניור, 0 בשלט), חלקו הראשון של מופע "כמעט עברי - תרמיל האהבה של אמיר 2020", שהוקלט לא מכבר ללא קהל בבית היוצר בתל-אביב. בין המשתתפים הרבים בהתנדבות ראויה לציון במופע שבהפקת שוקי שצוב ובניהולו המוזיקלי של גיורא ליננברג: יוני רכטר, אריק סיני, אביבה אבידן, שרי עם ילדיה אדר ויובל, חני דינור, טל סונדק, בטי פבלו, "הסיקסטיז" ועוד. גם את אורי גלר תגלו בו, אבל לא בשירה.
ב-83', בהיותה בת שבע, נפטרה קרן, בתם הבכורה של עמנואל קרטן ורעייתו הראשונה רונית מגידול סרטני שהתגלה אצלה בגזע המוח. זמן קצר לאחר מכן נפטרה אמה מהמחלה. בעקבות זאת, עבר אמיר לחיות עם אביו ועם אחותו יעל. טרם גיוסו לצה"ל התגלה גם אצלו גידול סרטני, ממנו החלים, סיים שני תארים בכימיה, עבד בחברת "טבע" ומנישואיו למיקה נולד בנם ינאי, נכדו של עמנואל. כשנולד בארי, בנו השני של אמיר, הוא כבר לא היה בחיים, שכן המחלה המשפחתית הארורה לקחה גם אותו.
"תרמיל האהבה של אמיר' בא להנציח את אמיר כפי שהיה בחייו", אומר עמנואל קרטן, "כלומר, אופטימי, שמח, תאב חיים וסמל לעוצמה ולאהבה".
"המוזיקה היא בשבילי כל רגע ורגע שבו נפשי מפעמת בעולם הזה", מצהיר קרטן האב, "היא גם הפסיכולוג האישי שלי, שמלווה אותי כל החיים וכעת היא הדרך שלי להתמודד עם המצב המאוד שברירי שבו אני נמצא. המוות של אמיר היווה מבחינתי מכה ניצחת והיה הקש ששבר את גב הגמל. אבל במקום לשקוע בטרגדיה שהונחתה עלי, לקחתי אותה למקום של יצירתיות באמצעות המוזיקה".
קרטן, 66, המנגן בגיטרה מגיל שבע, הוא בנו של אגון קרטן, מי שליווה את פרנק סינטרה בביקורו בארץ ומורם האגדי של גדולי נגני הגיטרה בארץ, כשבין תלמידיו היו שלום חנוך, מיקי גבריאלוב, יצחק קלפטר, שלמה יידוב, ברי סחרוף, יהודה עדר, ארז נץ ודודו טסה. הטרגדיות של קרטן, שמנעוריו הופיע כנגן, החלו מאהבת בוסר תמימה, שהביאוהו בהיותו חייל בן 20 וחצי, מעבד מוזיקלי בלהקות צבאיות, לנישואיו עם רונית, כששום דבר לא אותת לגבי הבאות. "קרן הייתה ילדה מדהימה עד שבגיל שבע היא התלוננה פתאום על כאבי-ראש נוראיים", הוא משחזר, "שבוע מאז שאובחן לה גידול בגזע המוח, כבר לא הייתה לנו ילדה".
עם מותה הטרגי של בתו, כשאמיר היה בן שלוש, נסדקו חייו של קרטן לבלי שוב. "האסון גרם לקרע בחיי הנישואים של רונית ושלי, לאחר שמלכתחילה לא הייתה בינינו התאמה", מספר קרטן שבהמשך התחתן עם אשתו השנייה, אופיר, נצר למייסדי נס-ציונה ולאחר גילוי מחלתה של רונית, עבר אמיר אליו.
"עד גיל 17 היה אמיר בריא לחלוטין", מעיד קרטן, "הוא היה נער חובב אתגרים, שהספורט שלו היה טיפוס על קירות ועל צוקים. יום אחד הוא מעד ונפל. תוך כדי טיפול בפציעה אבחנו לו גידול סרטני בעקב. לאחר ניתוח, שבו השתילו לו עקב מלאכותי, הוא המשיך בפעילותו הספורטיבית, שהביאה אותו לחרוש את העולם ולהגיע להרבה מקומות אקזוטיים. אמיר גמע בצמא את שבילי הארץ והיה ג'יפאי נלהב, שיצא לטרקים אתגריים בחו"ל".
מותו בטרם עת טלטל את אביו, שבגיל שבו כבר לא נהוג להתקעקע דאג שיקעקעו על זרועו את דיוקנו של בנו האהוב, "כדי שאמיר יהיה איתי כל הזמן".
האם עולים בך הרהורים מדוע הגורל התאנה לך?
"מדי פעם צצים אצלי רגשי אשם. מי יודע, אולי לא הייתי אבא טוב. עם זאת, ככל שאני מודע לכך שהייתה כאן בעיה גנטית שאי אפשר היה לעצור אותה, אני לא מפסיק לשאול את אלוהים למה קרה מה שקרה לי".
למרות הכל, ההומור איננו נוטש את קרטן, אבל הוא מודה: "אמנם מטבעי אני אדם חזק, אבל יש לי רגעי נפילה עד כדי בכי במסתרים. עם זאת, אני נאחז בשמחת החיים שלי וממשיך לשדר אופטימיות ודרכה לחזק אנשים שנקלעים כמוני למצבים קשים".
"מה שלא יהיה, אני לא רואה את עצמי מרפה מתרמיל האהבה של אמיר", אומר עמנואל קרטן לסיום. "ההתעסקות בכך היא שנותנת לי את הכוח לתפקד ביום-יום ולשמור על רמה מסוימת של שפיות".