היחס לישראל הוא פחות עניין של הסברה ולתת עוד ועוד עובדות. הדרך הכי טובה לשנות את היחס למדינה היא לחוות את החוויה הישראלית האמיתית על כל גווניה", כך פורש את משנתו סאם גרונדוורג, קונסול ישראל בלוס אנג'לס. האופן שבו הוא מיישם אותה הוא על ידי הבאתם של כמה שיותר סלבריטאים אמריקאים, ובהם שחקנים, מגישים, קומיקאים וספורטאים לבקר בישראל.
בין היתר, הוא גם האיש שעומד מאחורי הגעתו המתוקשרת לארץ בחודש שעבר של הקומיקאי קונאן אובריאן, שצילם כאן פרק ספיישל לתוכנית הלייט נייט שלו.
"זו לא הייתה משימה פשוטה", מודה גרונדוורג כעת בשיחת סקייפ מביתו שבלוס אנג'לס. "בין יתר המאמצים, עשיתי מיפוי של מי נגד מי בתעשייה, הכרתי מפיקים זוטרים וכותבים והתחלתי לחשוב למי כדאי לפנות. גיליתי שהתוכנית של קונאן אובריאן צולמה בעבר בכמה פרקים במדינות שונות כמו גרמניה, קובה, מקסיקו וארמניה. זה היה אתגר, אבל זה היה רעיון מציאותי שאפשר היה לנסות למכור להם. זה לקח בין שלושה לארבעה חודשים. התחלתי לבדוק לאיזה אולפן הוא שייך, ודרך אנשי קשר שטיפחתי בקהילה הגעתי למפיק זוטר וניהלתי איתו שיחה, שלאחריה הצלחתי להגיע למפיק הראשי".
לדעת גרונדוורג, מרכיב חשוב בהצלחת המשימה הוא העובדה שהוא יליד ארצות הברית ומבין את התרבות האמריקאית. "היה משהו בגישה הישראלית־אמריקאית שיודעת לדחוף, אבל לא יותר מדי", הוא אומר. "רציתי שיבינו שאעזור להם בכל הקשור לישראל הרשמית, מתן אישורים וכדומה, אבל הייתי מאוד ברור מההתחלה שאני לא מתכוון לקדם איזו פרובוקציה ושאין לי כוונה להשפיע על הקטע היצירתי שלהם. האיזון הזה מצא חן בעיניהם".
כידוע, במהלך שבוע הצילומים סייר הצוות של תוכניתו של אובריאן ברחבי הארץ. בין היתר, הם ביקרו פליטים סורים בבית החולים בצפת, סיירו בים המלח ובתל אביב, נפגשו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ואף הגיעו לבית לחם ונפגשו עם פעילים פלסטינים נגד גדר ההפרדה. אובריאן עצמו הקפיד במהלך כל שהותו להעלות לרשתות החברתיות סרטונים ותמונות מביקורו בישראל.
"אין לי ספק שיותר מהתוכנית עצמה, העבודה שלו ברשתות החברתיות הביאה לחשיפה חיובית משמעותית למדינת ישראל", טוען גרונדוורג. "יש לאובריאן יותר מ־25 מיליון עוקבים בטוויטר, בעוד שבתוכנית צפו רק כמה מיליונים בודדים".
אובריאן ספג לא מעט ביקורת על כך שהחליט לבקר גם ברשות הפלסטינית. האם בעצם הביקור הזה הוא לא דווקא פגע בהסברה?
"לא הכל ורוד. חשוב להציג את התמונה כמו שהיא עם כל הגיוון שלה, אבל להציג את התמונה האמיתית".
פתיחות כלפי השונה
גרונדוורג (44) נולד במיאמי לבית יהודי דתי וציוני מאוד. "עליתי לארץ בגיל 17 מיד אחרי התיכון והתגייסתי לשריון", הוא מספר. לאחר שלמד תואר ראשון בלוגיסטיקה באוניברסיטת בר־אילן והתברג בכמה חברות מסחריות, חזר לארצות הברית והשתקע שם למשך 11 שנים. ב־2009 חזר לישראל ומונה לתפקיד מנכ"ל הקונגרס היהודי.
לפני שנתיים, ראש הממשלה נתניהו החליט למנותו לקונסול בלוס אנג'לס. "כשראש הממשלה מינה אותי, חוץ מהדברים הבסיסיים של עבודה עם נבחרי ציבור והקהילות השונות - הוא ביקש שאשים דגש על הנושא של הוליווד, כי הוא מבין את החשיבות של העניין וכמה זה משפיע על דעת קהל ומעצבי דעת קהל", מספר גרונדוורג.
ביוני האחרון חנכה הקונסוליה את בניינה החדש בעיר המלאכים, ובערב חנוכת המבנה החליט הקונסול לארח נציגים מהקהילה המוסלמית של לוס אנג'לס. "במהלך צום הרמדאן ערכנו את סעודת האיפטר בבית הקונסול", הוא מספר. "זה היה האירוע הראשון שנערך במבנה החדש".
ההחלטה לערוך אירוע כזה עשויה לסמל את הכיוון שאליו הולך הקונסול במטרה להציג את הפתיחות של ישראל כלפי הקהילות השונות. "אנשי הוליווד נתפסים כדמוקרטים שמחזיקים בדעות ליברליות, והדברים האלה מאוד מתאימים לישראל ולגישה שלה כלפי זכויות האדם", הוא אומר. "הבעיה היא כשיש אי־הבנות או כשנכנסים לאי־דיוקים לגבי ישראל".
אורח הכבוד של סעודת האיפטר בבית הקונסול היה כרים עבדול ג'באר, כדורסלן העבר שהתאסלם ופועל כיום לקדם דו־שיח בין־גזעי ובין־דתי. "הוא היה מנחה של שיחה שעשינו בנושא היחסים בין הקהילה היהודית והמוסלמית, בשיתוף מנהיגים מהקהילה המוסלמית ומהקהילה האפרו־אמריקאית", אומר
גרונדוורג.
"במהלך האירוע עשינו שבירת צום וקריאה של התפילה. זה מאוד ריגש גם אותי שבסלון שלי נפרשו שטחי תפילה, ועבדול ג'באר, עם עוד 7־8 מוסלמים, התפללו לאללה. אני חושב שהאירוע הפתיע אותו לטובה. בהתחלה הוא קצת היסס להגיע, אבל אחרי שהוא הבין מה המסר הוא נרתם לעניין".
עניין כלכלי
הגישה של גרונדוורג אינה יוצאת דופן במשרד החוץ, שם שמים דגש בשנים האחרונות על דיפלומטיה רכה, כלומר לא עוד מסמכי עמדה של עשרות עמודים, שאינם חודרים את הדור הצעיר ובכלל את מרבית האזרחים בעולם, אלא מסרים קצרים, קליטים וקלילים. "הדרך היחידה לשנות דפוסי חשיבה שליליים כלפי ישראל, הקיימים לרוב אצל אוכלוסיות שפשוט לא מכירות אותנו - היא לחשוף את היופי, הכנות וההומור המצויים בשפע בתרבות הישראלית", אומר אוהד קינר, סגן דובר משרד החוץ. "הפירות של מאמצי הקונסוליה בלוס אנג'לס הם דוגמה מובהקת לאסטרטגיית משרד החוץ במאבק נגד חרמות ואנטישמיות".
אחת ההזדמנויות לממש את החזון שלו נקרתה בדרכו של גרונדוורג, במסגרת שלל ההופעות הבינלאומיות שנערכו בקיץ האחרון בישראל. לפני הגעתם של האמנים הגדולים ביותר, גרונדוורג ערך עמם שיחה ושאל אותם מה מעניין אותם לראות בארץ. "הם רצו לפגוש את ראש הממשלה ולבקר בכותל, אז דאגנו שזה יקרה בזמן הקצר שהיה להם בארץ", מספר גרונדוורג. "אירוסמית', למשל, ביקשו לבקר בירושלים ולהיפגש עם ראש הממשלה. הם דיברו איתו על הקשר ההיסטורי שבין היהודים למדינת ישראל. בריטני ספירס ביקרה בכנסיית הקבר ובכותל המערבי".
אחת המטרות הנוספות של גרונדוורג היא להביא ארצה כמה שיותר הפקות אמריקאיות. "לפני כמה חודשים ארגנו עם סוכן שחקנים בכיר בהוליווד משלחת של עשרה בכירים בתעשייה, ובהם מנכ"ל ערוץ FX האמריקאי, מפיקים וסוכני שחקנים, לסיור היכרות עם ישראל", הוא מספר. "הם נפגשו עם הנשיא ראובן ריבלין וראו את כל הלוקיישינים היפים שיש לישראל להציע".
לתפיסתו של גרונדוורג, כדי להצליח להביא לישראל הפקות סרטים וסדרות בינלאומיות, יש צורך לבצע תיקון חקיקה בחישוב המס. "בסוף זה פשוט עניין כלכלי", הוא אומר. "אין בארץ תוכנית החזרי מס להפקות בידור, שיכולה להוות תמריץ עבורן. אם תהיה לנו תוכנית כזו, שמתחרה בשווקים האחרים כמו שקורה בבולגריה ובמרוקו למשל, נוכל להביא פרויקטים שיצלמו ויפיקו סרטים בישראל. אין ספק".
גרונדוורג טוען כי גם ההצלחה בחו"ל של סדרות ישראליות כמו "חטופים", "רמזור" ו"פאודה" וייצוא הפורמטים המקומיים מעבר לים – מועילה למאבק שהוא מנהל. "זה היופי של מה שאני קורא לו דיפלומטיית הוליווד", הוא מסביר. "מול מאמציה של תנועת החרם להדביק לכל רעיון ישראלי תדמית שלילית, ובכך למנוע את התפתחותו, בתעשיית הבידור אנחנו רואים בדיוק את ההפך. אם יש פרויקט או רעיון שקשור לישראל, זה רק נכס ויתרון. זה גורם לאנשי המקצוע להקשיב ולומר לעצמם: 'אולי יש כאן משהו גדול נוסף'".