כשצופי "דרייבר", סרט הביכורים המדובר של הבמאי יהונתן אינדורסקי, צפו בו במוצאי שבת, אף אחד לא היה מסוגל לנחש איפה היה ומה עשה באותה העת משה פולקנפליק, הכוכב המרשים של הסרט. "אני הערב במשמרת אבטחה בהוסטל לבעלי צרכים מיוחדים, שבו אני עובד כבר שלוש שנים", חושף ה"דרייבר" בשידור ישיר משם. "הבן אדם לא יכול רק לעוף על תפקידים, אפילו אם הם ראשיים. צריך הכנסה קבועה".
פולקנפליק, שההתמודדות שלו עם המציאות האפורה שמסתתרת מאחורי אור הזרקורים משותפת לשחקנים רבים, משחק בסרט נהג שמסיע בבני ברק החרדית שנוררים לבתי גבירים רחומי לב, ומתפרנס מהקופון שהוא גוזר משללם.
ככל שסיפורם של פושטי היד צובט יותר את הלב ומשכנע, כן מתעצם השלל. "סיפור זה לא שקר", הוא משנן לשותפיו לדבר שנור, ומדריך אותם איך מעוררים רחמים.
כשפולקנפליק (42), נשאל מה הסיפור שלו, הוא מודה שהפאות שבהן הוא מתהדר בסרט מודבקות, אבל הכיפה אמיתית, כיאה לחוזר בתשובה חסיד חב"ד. "גדלתי במשפחה חילונית", הוא, בן להורים יוצאי מזרח אירופה, מעיד. "עד הצבא בכלל לא חלמתי להיות שחקן, אבל מרוב שהצחקתי שם את החבר'ה, שאל אותי אחד מהם למה שלא אלך ללמוד משחק. זה נשמע לי מקצוע מדליק, וכך הגעתי לבית צבי ונהייתי שחקן".
מדוע לא נקלטת אחר כך בתיאטרון הרפרטוארי?
"דווקא עשיתי אודישן בקאמרי ולא התקבלתי".
ניסית שוב?
"לא. אולי זה לא משך אותי".
על המסך, פולקנפליק דווקא הפציע ב־2001 עם תפקיד ראשי של טבח מזמר בדרמת הטלוויזיה "בוצ'אצ'י", ומאז ועד "דרייבר", הקריירה שלו די דשדשה. "האמת שלא דחפתי את עצמי מספיק", הוא מתוודה. "כנראה אין לי מרפקים. אגב כך התחזקתי באמונה והתחלתי בחזרה בתשובה. כדי להתפרנס, במקום להופיע, עבדתי כמחסנאי".
הרמת ידיים בכל הנוגע לקריירה?
"האמת היא שהאמנתי שאחזור למשחק באיזשהו שלב, אם כי ימים ושנים עברו - ושום דבר לא קרה. האמנתי, למרות שאנשים סביבי הציעו לי להשלים עם זה שקריירת המשחק שלי נגמרה וכבר לא הגיעו הצעות".
ובכל זאת הגיעה אחת כזאת. "המלהקת הילה יובל, שזכרה אותי, התעקשה עלי", הוא מספר כיצד נקלע לפני חמש שנים לתפקיד צנוע בסדרה החרדית "שטיסל", שאינדורסקי יצר עם אורי אלון וממנה, עם מהמורות בדרך, הגיע ל"דרייבר", "אחרי שגילו שאני יודע לחקות את אריק איינשטיין".
לדבריו, לתפקיד נחמן רוזומני ה"דרייבר", חרדי שבנו נדרס ורעייתו נטשה אותו לאנחות, "נדרשתי להוציא ממני הרבה רגש, מה שאולי לא חסר לי", הוא אומר.
אתה מודע לכך שבעוד שתקבל מחמאות ממביני קולנוע, לא תיהפך ליקיר העדה החרדית?
"למה, מה עשיתי?"
אתה לא עשית, אבל הסרט מוציא שם רע לעדה החרדית בכך שהוא לא רק חושף את תופעת השנור בה, אלא גם מציג עבריינים עם פאות שמדברים גסויות, מה שלא מצפים מיראי שמיים.
(בנימת מבוכה): "נו, מה לעשות, יש גם כאלה. מה שאמרת אחרי שצפית בסרט לא מאפיין את כלל העדה החרדית. אצלנו, בחב"ד, לא מדברים כמו אותם חבר'ה בסרט".
בסרט הוא, אב לשני בנים, מופיע לצד מנואל אלקסלסי ורדי, המגלמת בסרט את בתו חני. מדבריו משתמע שהיו לו מניות בבחירתה לתפקיד: "אחרי שראיתי אותה באודישן ויהונתן שאל אותי עליה, אמרתי לו: 'מנואל היא אחת כזאת שגם כשתהיה במצב רוח רע, היא כל כך מתוקה, שהיא תרים אותך'. באשר להתנהלות מולה, לקחתי מהיחסים שלי עם בניי, ונראה שנחמן יצא בסרט אבא למופת".
"אבא למופת", שכדי להפיג את הרעב של בתו ושלו, לוקח אותה לסעוד בחתונות ובהתכנסויות של שבעה?
"מה אפשר לעשות? המצב לא אידיאלי. יש קשיים, וכשרעבים, צריך לאכול איפשהו".
מה קרה לך מאז צילומי "דרייבר"?
"קיבלתי עוד תפקיד".
ראשי?
"ראשי, אבל אני לא יודע אם יש לזה קשר ל'דרייבר'".
במה מדובר?
"בסרט 'גאולה', שביים יוסי מדמוני וגם בו אני משחק בחור דתי, הפעם מי שהיה בלהקת רוק".
עכשיו, שני תפקידים ראשיים במכה הם הגאולה שלך?
"אכן. נכון לרגע זה, אני מרוצה ובאמת מצפה שדברים יקרו. גאולה? נחיה ונראה".