חיפוש מקוון באינטרנט יכול לסייע לצפות מראש עליה בתחלואה, כך על פי מחקר חדש שבוצע בקרב חוקרים מהקולג' האוניברסיטאי של לונדון (UCL) בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת בר אילן. זאת, תוך שימוש בנתונים מקוונים, באמצעותם ניתן לזהות עליה בתחלואה, בממוצע של 17 ימים מראש.

החוקרים מהקולג' האוניברסיטאי בלונדון הסבירו כי שיטת הניתוח גובשה ובשלב זה פועלת לזיהוי וניטור מחלת השפעת. החוקרים אפיינו את הסימפטומים של נגיף הקורונה ופיתחו מודל המנתח את חיפושי המילים בגוגל, בהתאם לסימפטומים הרלוונטיים

המודל השתמש עד כה בסימפטומים שזוהו על ידי שירות הבריאות הלאומי ובריאות הציבור בבריטניה, ששוקללו בהתאם לתדירות בהם הופיעו בקרב חולים מאומתים. המחבר הראשי של המחקר, ד"ר ואסיליוס לאמפוס ממחלקת מדעי המחשב מהקולג' האוניברסיטאי של לונדון, טען כי המחקר היה בין הראשונים לקשר בין פריחה בעור ואובדן חוש הריח, לבין תסמיני הקורונה. "בנוסף למחקרים קודמים שייעלו את החיפושים באינטרנט בהקשר של ניטור מחלות, המחקר הזה מספק סט כלים נוסף שיכול לשמש באיתור מקרי קורונה נוספים", אמר לאמפוס.

קורונה בעולם, סגר במדינות שונות ( צילום: רויטרס)

"הוכחנו כי השיטה שלנו עוברת במדינות שונות, ללא קשר לתרבויות, מעמד סוציואקונומי ופערי אקלים", הוסיף. "הניתוח שלנו היה גם בין הראשונים לזהות את הקשר בין מקרי קורונה מאומתים, לחיפושים מקוונים של אובדן חוש הריח ופריחה. אנו שמחים על כך שארגון בריאות הציבור זיהה את היעילות שבגישה החדשה שפיתחנו".

במהלך המגיפה, אוניברסיטת לונדון שיתפה את מחקרה עם ארגון בריאות הציבור המקומי על בסיס שבועי, ובכך ניסו לסייע לממשלה להכיל את התפשטותה. החוקרים פרסמו את ממצאיהם במגזין NPJ.

מחלקת קורונה בבית החולים שערי צדק (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)
מחלקת קורונה בבית החולים שערי צדק (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

גם במדינות אחרות נעשה שימוש במודל האנליטי, הכולל את בריטניה, ארצות הברית, איטליה אוסטרליה ודרום אפריקה, בהן נטען כי אותם הדפוסים זוהו והיו קשורים לרוב בעליה במקרים של התחלואה. "הסיכוי שלנו להתמודד עם מצבי החירום כמו הקורונה, היא באמצעות זיהוי מוקדם על מנת לנקוט פעולות מנט", אמר המחבר המשותף, הפרופ' לבריאות הציבור, מיכאל אדלשטיין, מהפקולטה לרפואה בעזריאלי, באוניברסיטת בר אילן.

"שימוש בגישה חדשנית על מנת לנטר מחלות באמצעות ניתוח באינטרנט להשלמה של גישות מבוססות, מהווה הדרך הטובה ביותר לזהות התפרצויות מוקדמות", הוסיף פרופ' אדלשטיין. "אנו יכולים להשתמש בשפע מערך הנתונים שיש בידינו על הקורונה, לשם המשך ניסויים ואימות הטכניקות הללו, בניסיון להשלים את הגישות האפידמיולוגיות הנוכחיות ובכך להיות מוכנים לקראת התפרצות נוספת", סיכם ד"ר לאמפוס מאוניברסיטת לונדון.