ממתינים לאישור הכנסת: ועדת החוקה אישרה היום (שני) לאחר דיון ממושך, את המשך הסגר. זאת לאחר דיון שהתרחש אמש, בו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון בני גנץ החליטו להאריך את תוקף הסגר עד ליום שישי הקרוב (ה-5.2.21) בשעה 07:00.

כמו כן, הוועדה אישרה בוועדה, את חובת הבידוד לשבים לארץ מכל מדינות העולם במלוניות מטעם המדינה, שתחול מיום שלישי, ה-2.2.21 ועד ליום ראשון, ה-7.2.21, את הארכת הוראות התו הסגול עד ל-28 בפברואר והעניקה אישור בדיעבד לפתיחת הליגות העליונות בכדורסל ובכדורגל.

יו"ר ועדת החוקה יעקב אשר בדיון על הארכת הסגר (צילום: דוברות הכנסת)



בפתח הוועדה, טען חה"כ אחמד טיבי כי ישנם סטודנטים שצריכים לנוע במסגרת לימודיהם מישראל מחוצה לה, ולהיפך, ועמד על כך שוועדת החריגים צריכה לדון בכך. נציג ממשרד הבריאות עדכן כי אדם שמושבו הוא מחוץ לארץ וסטודנטים ישראלים הלומדים מחוץ לארץ - יורשו לצאת. הדיון בקריטריונים החזרה לארץ יקבעו מאוחר יותר. באשר לאלו שחוסנו בשתי המנות ומתכננים לחזור ארצה - הם פטורים מחובת בידוד במלונית

ד"ר שרון אלרעי פרייס אמרה בפתח הדיון: "מי שמוגדר כמחלים מקורונה או מחזיק בתעודת מחוסן – אינו נדרש בבידוד כרגע, אך זה עלול להשתנות. אנו בוחנים את זה לאור מקרים בהם חולים שנדבקו אחרי חיסונים, כמו גם לפחות מקרה אחד של אדם שחזר מחו"ל ונדבק בווריאנט לאחר שחלה והחלים. אנחנו עושים הערכה מחודשת בנושא. הנושא של בדיקות בכניסה ארצה, יחול גם לאנשים מחוסנים ומחלימים". 

בהתייחסה לאחוז המאומתים החוזרים מחו"ל אמרה: "4%-3% מהאנשים שחוזרים ממדינות אחרות, הם מאומתים ביום הנחיתה. זה אמנם מיעוט אך מתוך האחוז הזה של המאומתים לאורך המגפה ראינו שינוי. בנובמבר עלה ל-10% אלו שיהיו מאומתים לאחר חזרתם, בדצמבר עלינו ל-16% ובינואר בין 50% ל-60% השינוי הזה נובע מכמה סיבות - גם מההכרח לבדיקה (במקום מלונית), וגם בעקבות הווריאנטים".

עו"ד חן וונדרסמן, מנהלת פרויקט נתב"ג במשרד הבריאות: "אני רוצה לשתף בתהליך שהתחלנו בשבועות האחרונים ועובד טוב – ברגע שאדם נוחת בנתב"ג, על מנת להקל בתהליך ולא ליצור תורים גדולים כפי שהיו בוועדת החריגים, אפשרנו לבצע סינון ראשוני. אך ברגע שאדם מבקש את ועדת החריגים בשדה, אנו מחלקים אותם לשני קריטריונים – מקרים של אנשים עם בעיה רפואית מוכחת (לא מצבים מינוריים), ויתר המקרים מופנים למלונות ושם מתנהל תהליך מרוכז של ועדת חריגים, פעמיים ביום. כל המקרים מרוכזים בידי משל"ט מלונות. אך גם כאן, אם אדם מחזיק אסמכתא שמעיד על בעיה רפואית חריגה – נאפשר שחרור ממלונית".

חבר הכנסת אחמד טיבי מתנגד בהצבעה בוועדת החוקה על הארכת הסגר (צילום: דוברות הכנסת)

טיבי, שהתנגד להארכת הסגר ובכך הפיל את העברת התקנות, הדגיש כי התנגדותו היא "עד שלא יתייחסו ברצינות לאזרחים התקועים במעברים". זאת, לאחר שהעלה את מצוקתם של עשרות סטודנטים לרפואה שסיימו לימודיהם ותקועים במעבר היבשתי, כאשר עשרה מתוכם, הם מהמגזר הערבי, שאמורים היו לחזור מירדן דרך המעבר, ונמנעה כניסתם. 

ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה): "אם הממשלה לא הבינה שזה דחוף למה אנחנו צריכים להבין שזה דחוף? אם הממשלה לא התכנסה עדי אחרי שהתכנסה הכנסת, כנראה שזה לא דחוף". ח"כ אשר השיב לו: "התשובה היא ברורה. פוליטיזציה של קבלת ההחלטות. הם מתכסים בכסות של דחיפות כדי להסתיר את הפוליטיזציה שנעשית בממשלה. אנחנו נמצאים היום במצב שמפלגה של ארבעה מנדטים בסקרים מחליטה מה להעלות או לא להעלות על סדר היום הממשלתי. היועץ המשפטי אמר פה בוועדה שהוא מסכים שאסור להשתמש בסעיף הדחיפות אלא אם כן זו דחיפות אפידמיולוגית אמתית. להביא למצב של דחיפות ואז להשתמש בסעיף הזה זו צביעות".

חברי הכנסת שתמכו בתקנות הארכת הסגר: היו"ר ח"כ יעקב אשר והח"כים אסנת הילה מארק, שלמה קרעי, מוטי יוגב. ח"כ טיבי תמך ברביזיה שהגיש, אליה התנגדו היו"ר ח"כ יעקב אשר והח"כים אסנת הילה מארק, שלמה קרעי, מוטי יוגב ומיכאל מלכיאלי. כל הנוכחים כולל ח"כ טיבי, תמכו ברביזיה של היו"ר ח"כ אשר, שלאחר שאושרה, הצביעה הוועדה על הארכת הסגר.

טיבי חזר ואמר: "לא מתחשבים במצוקות של אנשים. אני העליתי את הנושא של האזרחים התקועים בחו"ל, והשמעתי את זעקתם. לפי חוק יסוד, אי אפשר למנוע מאזרח ישראלי לחזור ארצה. ההבדל הוא בתעדוף של החזרה. אשמח אם תצטרפו לרביזיה שלי". ח"כ אשר הסכים: "אני מצטרף לדבריך, אין אמיץ אחד שהתנגד לכך. אם יבוא שר הפנים ויגיד שהוא רוצה לבדוק זאת, יתלו אותו. אני כן רוצה שוועדת החריגים תבחן מקרה-מקרה, כי גם אם לא מדובר במקרה חירום, אלו מקרים הומניטריים. אני אומר לך בצער, מבחינתנו, אנחנו נמצאים היום במצב שאם לא נאשר זאת - נפסיד את התהליך הזה".

כזכור, ועדת חוקה אישרה לפני ארבעה ימים את חוק הקנסות, שמאוחר יותר גם אושר על ידי מליאת הכנסת. הארכת הסגר, כאמור, אמורה לדחות את פתיחת המסחר ואירועי התרבות, שהובטח כי ייפתחו באזור חודש פברואר.