פרופ' גליה רהב, מנהלת המחלקה למחלות זיהומיות בבית החולים שיבא בתל השומר, שוחחה היום (רביעי) עם אראל סג"ל ואבי יששכרוף בתכניתם ב-103FM על ההתפרצות המחודשת של נגיף קורונה בישראל.

אמש פורסם שבתי החולים שינו את הגדרת החולים הקשים בקורונה בהתאם להגדרת ארגון הבריאות העולמי. יש טענה שזו הסיבה העיקרית לקפיצה במספר החולים. הנתון באמת השתנה?
"ההגדרה הזאת זו הגדרה שחוצה את כל העולם, זה הגדרה אחידה מתחילת ההתפרצות והיא לא השתנתה. זה לא משהו חדש, אני בנוהל שכתבתי בשיבא בתחילת המגפה, בתחילת מרץ, כך הגדרנו את החולים. הבעיה היא שהרופאים בשטח לא כל כך השתמשו בהגדרות האלה. רופא לא כל כך מכיר את ההגדרות, רואה חולה בחדר מיון שלא נראה כל כך קשה. אם הוא בודק את מתח החמצן בדם ורואה שזה נמוך הוא לא משנה את ההגדרה שלו ומשאיר לפי דעתו חולה קל, וזה לא נכון - זה חולה קשה. ברור שההגדרות לא נכונות וכשאני עברתי על המקרים בשיבא שלנו, היה המון חוסר התאמה בין ההגדרה הנכונה למה שהגדירו בשטח, לחומרה. הגדירו אותם קל כשהם למעשה קשים".

ההבדל הוא הסטורציה?
"זה הדבר העיקרי, יש כל מיני הגדרות. זאת אומרת, הדבר הכי נפוץ זה באמת הקטע של הסטורציה. אבל גם מספר הנשימות, מספר הנשימות זה פחות בעיה כי אם חולה נושם 30 נשימות לדקה שזה מראה שהוא קשה, בדרך כלל הוא נראה גם חולה. אבל הסטורציה זה באמת הדבר העיקרי. הדבר הזה הוא די חדש, זה בשני ליולי רק באמת הפניתי את זה למשרד הבריאות, לבקש שבכל בתי החולים ישתמשו בנוהל הזה ובאמת ידווחו נכון על מספר החולים. הדבר הזה עוד לא קרה בשטח ולכן כל העלייה שאנחנו רואים כרגע היא לא עלייה כתוצאה מהגדרה אלא אנחנו רואים את החולים האלה גם בלי ההגדרות. אנחנו רואים את העלייה בחולים הקשים".

המצב יותר קשה?
"בהחלט".

אנחנו כמעט חצי שנה אחרי תחילת ההתפרצות הרשמית בסין והידע עדיין מספיק לא טוב, יש פרוטוקול אחיד בעולם למקרים הללו?
"תראה, לא. אני חושבת שזה לא אשמתנו, זה אשמת הווירוס כי באמת הוא כל כך מתעתע. אני כל יום, באמת אני לא מגזימה, כל יום אני לומדת משהו חדש על הווירוס הזה. כל מיני מקרים שאני לא מאמינה שאני רואה מקרים כאלה".

פרופ' גליה רהב. צילום: אלוני מור
פרופ' גליה רהב. צילום: אלוני מור

הווירוס הזה משתנה?
"אני לא יכולה להגיד שהווירוס משתנה, אולי כן, אבל אני עוד לא יודעת את זה. זה נכון שיש מוטציה, לא חדשה אגב, שמדווחים עליה אבל היא נמצאת בארץ מהחולה הראשון בערך שהגיע לפה".

יש את הטענה של הרופא האיטלקי, הוא אמר שהנגיף נרגע קצת באיטליה. אני מצדיע לצוותים הרפואיים, נדמה לי אבל שבגלל זה הציבור גם אולי נכנס לשאננות. בישראל הפגיעה היא פחות קטלנית ממקומות אחרים?
"בוא נגיד כל עוד ההתייחסות לנגיף, הטיפול של משרד הבריאות וכל מדינת ישראל היה כמו שהיה בגל הראשון אז באמת הצלחנו באמת למספר נמוך מאוד של מתים, 35 מתים למיליון שזה היה הערך זה באמת נורא נמוך. אבל ככל שיש יותר מטופלים בשטח, ככל שיש יותר חולים, ברור שמספר המתים יעלה אז אנחנו לא יודעים. אני לא יודעת מה יהיה אבל כמובן שאני בלחץ כי אם יהיו לנו יותר חולים יהיו יותר מתים".

פרופ' וקסמן אמר שאם לא יהיה שינוי דרמטי במדיניות אנחנו בדרך להתמוטטות וקריסה של מערכת הבריאות. את בתור מנהלת מחלקה בשיבא שותפה לתחושה?
"אני לא יודעת אבל אני חושבת שאנחנו מוכרחים להתכונן לזה, כי זה שיש כל כך הרבה חולים ואנחנו יודעים שהחולים הקשים זה מתפתח אפילו חודש אחרי, יש לי עכשיו חולה חודש אחרי מחלה, זה קורה. אז אנחנו, זה מוקדם לבוא ולהגיד בישראל יש רק 90 חולים קשים או רק 30 ומשהו חולים מונשמים, זה מוקדם. על מנת שלא נגיע למקום הזה אנחנו חייבים באמת להתארגן ולעשות הכול כי כשמגיעים למקום הזה באמת אין חזור".