יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה ייערך השנה במתכונת יוצאת דופן, כזו המציבה אתגרים מורכבים בפני המשפחותה שכולות. השנה, בעקבות החלטת רה"מ והשרים להטיל סגר ביום הזיכרון, ולמנוע את הגישה לבתי העלמין ואתרי ההנצחה, משפחות רבות לא יוכלו להתייחד עם זכר יקיריהם.
רפי בלנגרונד, אביה של קים לבנגרוד-יחזקאל שנרצחה בפיגוע בברקן, וחזי חג'בי, אביו של זיו חג'בי, שנרצח גם הוא באותו הפיגוע, שוחחו היום (חמישי) עם ניסים משעל וגיא פלג בתכניתם ב-103FM, והציגו שתי עמדות מנוגדות ביחס לקיום ההנחיות השנויות במחלוקת.
ההנחיות לא מאפשרות להגיע לבתי העלמין ביום הזיכרון על רקע מגפת הקורונה. המשטרה הודיעה כי לא יהיה פינוי בכוח, לא ימנעו פיזית מאנשים להגיע אלא ינסו בעדינות להסביר את ההנחיות. אתה תגיע?
רפי: "ברור. מותר להפגין? לפני יומיים הפגינו כל העצמאים על התנהלות הממשלה שמבטיחה ולא מקיימת, הפגינו. זה בסדר? זה מותר? בסופר מותר להיות אבל בבית העלמין לא? אתמול נפל בניין בראשון, 100 עובדים היו, זה בסדר? תגבילו את הכמות של האנשים שיכולים להגיע, תגידו שיבואו מהמשפחה הגרעינית בלבד 3-2 אנשים, לא משנה כמה, אבל להגיד לי אתה לא תלך לקבר? לא יסגרו, וגם אם ישימו שם גדרות - אני אגיע".
ביום הזיכרון הצפיפות בבתי העלמין עצומה והחשש להדבקה גדול.
רפי - "יש משפחות שכולות שמקבלות את הדעה שלך שזה מסוכן ולא יגיעו, אני אגיע".
בוא נצרף את חזי חג'בי אביו של זיו חג'בי שנרצח באותו פיגוע בברקן. חזי מה אתה אומר? אתה מקבל את דעתו של רפי?
חזי: "אני יכול לא לקבל את הדעה הזאת של רפי, אבל זה לא אומר כלום. ייסעו וייסעו, לא צריך לעלות, אבל מי שרוצה לעלות, כמו שרפי אמר, כמו שאפשרו אתמול באיקאה, כמו שמאפשרים בסופר להכניס כמות מסוימת של אנשים, אז מי שבכל זאת מתעקש - צריך לאפשר לו. אי אפשר ללכת עם הראש בקיר.
אני אישית לא הולך, אני חי במושב, יש 3-4 קברים, כך שלא יכולה להיות התקהלות, אבל במקומות כמו הר הרצל, שיש ארבעת אלפים קברים, אפשר לחלק את זה לשעות ולבדוק שלא יהיו המוני אנשים. אי אפשר לאסור על מישהו את מה שהוא מרגיש בלב. בשבילי, כל יום הוא יום זיכרון כל יום שישי אני עולה לקבר, משקה את הצמחים ומדליק נר. זה לא יום מיוחד בשבילי, יום הזיכרון, אבל יש כאלה שזה מושרש מבחינתם, וחשוב להם. ויש כמה מאות או אלפים כאלה בכל המדינה אז אני לא חושב שצריך ללכת אתם ראש בראש".
רפי: "ההבדל ביני לבינו זה שלי מאוד קשה להיות ליד הקבר, מאוד קשה לי. בלוויה לא בכיתי. בשום מקום אני לא מביע רגשות, אבל כשאני מגיע לקבר, אני נשבר, אז אני לא הולך כמוהו כל יום שישי. אני לא יכול, אני פשוט מתפרק שם. אז יש לי כמה ימים בשנה שאני הולך, ביום הרצח, ביום הולדתה וביום הזיכרון, ועוד יום אחד או שניים. אני לא מבקר בשאר הימים בקבר, זה קשה לי".
ההחלט לגבי בית הקברות היא החלטה קשה, שהתקבלה אחרי היסוסים.
רפי: "אתה יודע כמה החלטות קשות הם קיבלו? הם אמרו שאת ליל הסדר נעשה לבד. אני, כאזרח ממושמע, עשיתי לבד את הסדר. אני לוקח דוגמה מהמנהיגים שלי. הם אומרים, אבל הם לא מאמינים בעצמם למה שהם אומרים. אבל אם אני רואה שהמנהיגים שלי, כולל שר הבריאות, ראש הממשלה, הנשיא, שמקבלים החלטות חשובות כאלה במלחמה בקורונה, ושהם בעצמם לא מאמינים ולא עושים את מה שהם אומרים אז אני לומד מהם, אני מקבל מהם השראה".
החשש מהידבקות של אלפים בהר הרצל או קריית שאול הוא הסיכון גדול מאוד. זו לא החלטה שרירותית.
רפי: "היו צריכים להגיד שיבואו 2-4 אנשים מהמשפחה הגרעינית בלבד, ושהמשפחה תחליט. אני מבין שיש הורים שכולים ממלחמת יום כיפור, מלחמת ששת הימים ומלחמת לבנון הראשונה והשנייה, אנשים מאוד מבוגרים שמבינים את המצב שלהם, מבינים שהם בסיכון הכי גבוה. אם יש אב בן 70 ומעלה למשל, אני מבין הוא לא צריך להגיע לשם. זה מסוכן מדי".
לבם של שרי הממשלה גס בכל הקשור למשפחות שכולות? ראש הממשלה בעצמו אח שכול.
רפי: "את הסיפור הזה כבר שמעתי. אני לא חולק חס וחלילה. רה"מ מספר לנו הרבה סיפורים, אבל הוא לא עושה את זה בעצמו. הוא עצמו לא מקיים את מה שהוא אומר. הוא אומר שהמשפחות השכולות לא יגיעו, אבל הוא יכול להגיע. הוא אמר גם שבליל הסדר המשפחות ישבו לבד, ואז הביא את הבן שלו, והנשיא הביא את הבת שלו".
אם כולם יפרו את ההחלטה של הממשלה ויגיעו ביום הזיכרון לבתי הקברות, שיהיו סגורים ומסוגרים, אנחנו יוצרים מצב לא נעים.
רפי: "נכון, אז צריכים לקבל החלטות. היה להם מספיק זמן, הם ידעו שהיום הזה מגיע, זו לא הפתעה. זה לא פיגוע שקרה אתמול וזו הפתעה ואף אחד לא התכונן אליו. הם ידעו שזה יום שיגיע הרבה לפני, כל שנה, זה לא חדש. היו צריכים לעשות חשבון".
הייתה הצעה אתמול שנציג אחד מכל משפחה יגיע.
רפי: "גם טוב. אם הייתה השאלה בנוגע למי ילך, האם או האב השכולים, צריך להחליט. יש הרבה החלטות קשות בחיים".
את יום הזיכרון צריכים לציין אותו במועד והטקסים בבתי העלמין בשעה קבועה, בכל הארץ, המשפחות השכולות מבקשות להיות באותה השעה באותו המקום.. אי אפשר לרווח ואי אפשר לומר שחלק יבואו בשעות שונות, לכן זה יוצר צוואר בקבוק. איך שלא נהפוך את זה, אם נאפשר זאת- נהיה במצב של אלפי נדבקים. גם עכשיו ברור שיגיעו רבים מאוד והמשטרה לא תמנע בכוח את כניסתם.
רפי: "מה שאני אומר זה שבית קברות זה מקום גדול אפשר לשמור מרחק של 2 מטר אחד מהשני, לשים מסכות, כפפות וכל מה שצריך לשים, ועדיין לקיים את ההנחיות. כמה שהקברים קרובים זה לזה, אפשר שאחד יעמוד בראש הקבר והאדם שלידו יעמוד בצד השני. יש פתרונות, אם באמת רוצים אפשר לפתור כל דבר".
הבן שלך, חזי, והבת של רפי בשותפות גורל אמתית, שניהם נרצחו באותו הפיגוע.
חזי: "זה לא פשוט, זה לא משהו שאתה חושב עליו, שנופל עלייך בפתאומיות שאתה נכנס למשפחת השכול. אתה צריך לחיות משהו שאתה לא יודע מאיפה בא לך, ומצד שני, אתה נופל על מצב כמו היום, עם הקורונה, וכל מה שמשתמע עם ההגבלות זה לא פשוט שאומרים לאנשים לקבל את זה שלא יוכלו לעלות לקבר של יקיריהם. רוב האנשים, 90% מהם, הם אנשים בקבוצת סיכון. צריך לחשוב על זה, עם כל הרצון הטוב. צריך לחשוב גם על טובת הכלל".