המסע הקצר בחלל שלשום של המיליארדר ג'ף בזוס, שיצא לדרכו בחללית "ניו שפרד" של חברת בלו אוריג'ין, הוא עוד אחד מהאירועים ההיסטוריים שהופכים את המשפט "עד גיל 21 תגיע לירח" למשהו שעוד אכן עשוי לקרות. אם הדבר יתאפשר, יהיה זה בזכות התהליך המתרחש בשנים האחרונות שבו הפך החלל מתחום מחקרן של מדינות וממשלות לתחום שבו גם יזמים וחברות פרטיות לוקחים חלק.

מלבד בזוס, מייסד חברת בלו אוריג'ין, היו על הטיסה המאוישת הראשונה של החברה לחלל גם אחיו מארק, אסטרונאוטית בת 82 בשם וול פאנק וצעיר בן 18 בשם אוליבר דאמן. כעבור עשר דקות שבו הארבעה לכדור הארץ בשלום. האירוע כולו פתח למעשה את תוכנית תיירות החלל של החברה עבור מי שזהו חלומם.

תשעה ימים קודם לכן היה זה המיליארדר ריצ'רד ברנסון שהפך למיליארדר הראשון שטס לחלל במטוס החלל שפיתחה החברה וירג'ין גלקטיק שבבעלותו.

לדברי רן לבנה, מנכ"ל קרן רמון וראש משימת "רקיע", אחד ההבדלים בין הטיסות של ברנסון ובזוס הוא שבטיסה של וירג'ין גלקטיק היו טייסים, בדומה למטוס, ואילו בטיסה של בלו אוריג'ין לא היו טייסים: "הטיסה של בזוס הייתה מעניינת יותר גם בשל הזמן הקצר יחסית שלקח להם לפתח את המשגר, שנים בודדות, וגם בשל העובדה שהם היו מוכנים כבר בשנה שעברה, אך נאלצו לדחות בשל הקורונה. היו מי שהשוו את הטיסות של ברנסון ובזוס לטיסות הראשונות לחלל ואפילו לאפולו 11. הם בעצם פתחו את השער לטיסות מאוישות פרטיות".

בזוס (צילום: רויטרס)
בזוס (צילום: רויטרס)


נושאים עיניים


אז איך הפך החלל נגיש כל כך? "בעבר היה החלל נחלתן של ממשלות בלבד", אומרת ענבל קרייס, מנהלת המשימה המדעית של "רקיע" ומנהלת מרכז החדשנות של חטיבת מערכות טילים וחלל בתעשייה האווירית. "אפשר להסתכל למשל על אילן רמון ז"ל שנשלח על ידי המדינה למשימה, בעוד שכיום, גם בארצות הברית יש מגמה שבמסגרתה הכל עובר לידיים פרטיות, וכבר אין דבר כזה משימה לאומית.

גם שיגור החללית 'בראשית' (חללית שפותחה על ידי עמותת SpaceIL ושוגרה לירח בפברואר 2019, אך התרסקה בעת ניסיונה לנחות עליו באפריל 2019 – ס"נ) היה משימה פרטית, אם כי בישראל הכל הופך מיד ל'משימה לאומית' ומעודד את האנשים". 

לצד השיגורים ההיסטוריים של בזוס וברנסון, ישנה חברת ספייס איקס, שייסד אילון מאסק במטרה להוזיל את עלויות התעבורה לחלל, אשר מתמקדת יותר באסטרונאוטים ופחות בתיירות חלל. כידוע, איש העסקים איתן סטיבה שילם 50 מיליון דולר על מנת להמריא באוקטובר הקרוב לתחנת החלל הבינלאומית בחללית "דראגון" של ספייס איקס במסגרת משימת "רקיע" ובכך להפוך לאסטרונאוט הישראלי השני.

החללית של אילון מאסק (צילום: Loren Elliott)
החללית של אילון מאסק (צילום: Loren Elliott)


"חשוב להפריד בין סוגי המשימות - מה שעשו ברנסון ובזוס שונה מהמשימות שמגיעות לתחנת החלל הבינלאומית", אומרת קרייס. "יש ביניהן הבדל משמעותי. המשימה פורצת הדרך של איתן סטיבה היא משימה פרטית, אבל הוא אסטרונאוט - הוא עבר הכשרה ארוכה לשם כך. להרגיש את החוויה של היעדר כוח הכבידה זה משהו אחד, אבל לטוס לחלל כאסטרונאוטים זה דבר אחר, לא עניין של כסף. מי שחולמים לעשות זאת בשנים הקרובות יוכלו לקחת הלוואה מהבנק ולעשות את זה עבור כמה מאות אלפי דולרים. כל הנושא של תיירות חלל יהיה נגיש יותר ונפוץ הרבה יותר בשנים הקרובות, בטח כאשר בונים תחנת חלל פרטית".

"הטיסות של ברנסון ובזוס הן לא הטיסות של האסטרונאוטים הפרטיים שמגיעים לתחנת החלל הבינלאומית. זה שונה מאוד", אומר גם לבנה. "בניגוד למשימות של שני המיליארדרים, המשימה של איתן סטיבה היא משימה מקצועית, ולא כזו שמטרתה היא לרחף מעט בחלל ולחזור לכדור הארץ. הוא עבר ועובר אלפי שעות הכשרה, חלקן אצל נאס"א וספייס איקס, וחלקן במקומות נוספים בעולם. במשימה הזו נדרש מהאסטרונאוטים לבצע ניסויים מדעיים ולתפעל מערכות מורכבות, ולא רק להגיע לחלל ולחזור, וזה מה שהופך אותה למרתקת הרבה יותר, כאשר העיניים של מאות או אלפי מדענים ויזמים מרחבי העולם נשואות אליו כדי שיבצע את הניסויים".

הטיסה של ריצ'ארד ברנסון  (צילום: רויטרס)
הטיסה של ריצ'ארד ברנסון (צילום: רויטרס)


תחושת הריחוף


אז מה צופן העתיד מהבחינה הזו עבור האדם הפרטי שחולם להגיע לחלל?

"עד כה ניתן למנות מספר דו־ספרתי של בני אדם אשר זכו לתואר 'תיירי חלל', ומספרם צפוי לעלות בשנים הקרובות", אומרת קרייס. "אני מעריכה שטיסה כמו של ברנסון תהפוך זמינה לקהל הרחב בעוד כשנתיים־שלוש. המשימות יהיו קצרות יותר, והעלות הכוללת שלהן תפחת".

"כבר כמה שנים מדברים על כך שבעשור הקרוב יצאו למעלה מ־100 אנשים פרטיים לחלל - לטיסות כמו של בזוס - ועוד כמה עשרות לתחנת החלל הבינלאומית", אומר לבנה. "עשרות בני אדם כבר רכשו כרטיסים לטיסות העתידיות הללו. בעוד 10־15 שנים מעכשיו, בתחילת העשור הבא או בסופו של הנוכחי, אני מעריך שהמחיר ירד לרמה של אלפי דולרים. אפשר להקביל את זה לטיול בר מצווה לצפייה בגמר טורניר כדורגל למשל. אם המחיר יהיה סביר - אני בהחלט הייתי רוצה לטוס, זו הגשמת חלום".

סטיבה (צילום: פלאש 90)
סטיבה (צילום: פלאש 90)


"זה עניין של כסף ושל השאיפות של כל אדם. באמת רואים שהחלל הולך ונהיה יותר נגיש והטיסות לחלל הן גם למטרות בילוי, ולא רק למטרות מדעיות וחינוכיות", מסכמת קרייס. "אנשים רוצים להרגיש את תחושת הריחוף ולראות את כדור הארץ מרחוק. זו חוויה אדירה, המון אנשים אומרים לאיתן (סטיבה – ס"נ) שהם היו מתחלפים איתו. המחשבה על זה מלהיבה אנשים".