מחירי הנדל"ן "מזנקים" בימים אלה ומגיעים לשיאים חדשים. נתוני הלמ"ס שפורסמו לאחרונה הראו עלייה דרמטית של כ-2.1% בחודשים דצמבר 2021 וינואר 2022 לעומת החודשיים שלפני כן[TH1] , נתון שמסכם זינוק של כ-13% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מחירי הדיור הנוכחיים, שלפי ההערכות עוד צפויים לעלות, הוכיחו פעם נוספת את מה שכולנו חשים מדי יום: משבר הנדל"ן רחוק מסיום, ו"חלום הדירה" הפך עבור אנשים רבים ל"חלום בלהות".

ממשלת ישראל כמובן לא מתעלמת מהזעם והכעס הציבורי, ומצאה "פתרון קסם" שאמור להפחית את הלחץ המופעל עליה: תכנית הגרלות (שתוצאותיה יפורסמו היום) של דיור מוזל שתאפשר לכ-10,000 זכאים לקבל דירה זאת תחת לפתור את הבעיה מן השורש באופן שבו תפעל לייעול מנגנוני הממשלה בניהול המקרקעין, קיצור הליכי תכנון, הגדלת היצע הקרקעות והורדת מחיריהן ובכלל ייעול המדיניות בנושא. 

וככל שהוחלט על הצעד כאמור הרי שמצופה שיכוסה כהלכה שכן, 10,000 הזוכים, מתוך מאות אלפי הישראלים שניסו לגשת להגרלה (ולא תמיד הצליחו לאור הבעיות באתרי האינטרנט שאפשרו לאזרחים להירשם להגרלה), יתעוררו בקרוב למציאות עגומה. מי שיזכה בדירה בהגרלה יקבל את המפתחות רק עוד כארבע חמש שנים, במקרה הטוב. וגם אז, ייתכנו עיכובים נוספים, כאשר אין אף גורם, לא המדינה וגם לא הקבלנים, שייקח על כך אחריות או ידאג לפצותם, והם אלה שיצטרכו בזמן הזה להמשיך ולשכור דירת מגורים.

אם המדינה יוזמת פרויקט כזה, עליה להתחייב כלפי האזרחים על טווח זמן סביר לקבלת הדירה שהובטחה להם – למשל שתוך 3-2 שנים האזרחים שזכו יקבלו את דירתם, ואם לא – הם יפוצו על-ידי המדינה. בדיוק כפי שקבלן שמתעכב מפצה רוכש דירה שקונה ממנו בפרויקט זה או אחר.

בעניין זה לא צריך "להמציא את הגלגל", ואין צורך בהליכי חקיקה; ניתן לעשות זאת על-ידי שינוי תקנון ההגרלה או תנאי הזכייה. כיום, יש זוגות רבים ששעבדו את עתידם בעקבות זכייתם בהגרלה. על פי התקנון הקיים, מחד - לא ניתן להעביר את הזכייה לאדם אחר, או לממש אותה בכל דרך אחרת. ומאידך, אין שום מועד מחייב שעד אליו יש למסור את הדירה לזוכים. כך נוצר מצב בו אנשים רבים, שזכו בהגרלה, טרם קיבלו את הדירה, אף שעברו מעל לארבע שנים מאז הזכייה.

אם הממשלה באמת מעוניינת לעזור לזוכים, ולא רק ליצור פתרון למראית עין, הרי שעליה לקבוע בתקנון זמן סף, ממש כמו בחוזה רגיל מול קבלן. אם יש עיכוב, הרי שעל הקבלן לפצות את הרוכש. אם כך, מדוע כאן המדינה מתנהלת כאילו זה אינו באחריותה? הרי זוגות צעירים לוקחים משכנתא, מתחייבים להוצאות רבות, ייתכן אף למעבר למקום מרוחק יותר – כאשר בעצם אין להם מושג מתי הם ייכנסו בפועל לדירה עצמה.

אם כך, ולתשומת לב שר הבינוי והשיכון: הגרלה אחת או שתיים לאלפי אזרחים בלבד, שאין לדעת מתי יקבלו את דירתם - אם בכלל, זה אולי נכון מבחינת יחסי ציבור, אבל לא זה מה שיפתור את משבר הדיור. בשטח, למהלך תהיה השפעה אפסית על מחירי הדירות ועל יוקר המחיה. ויש פתרונות; למשל, הפשרת קרקעות מאסיבית על-ידי מנהל מקרקעי ישראל, שכיום עושה זאת "במשורה", או הסרת חסמים משפטיים ובירוקרטיים מיותרים באופן שיתרום לפיתוח הדמוגרפי של הפריפריה, הקיבוצים והמרחב הכפרי בישראל. אלה רק דוגמאות לצעדים אופרטיביים משמעותיים שניתן לעשות, וישנן כמובן דרכים נוספות. אזרחי ישראל דורשים ומצפים ל"טיפול שורש" ולא ל"פלסטר". 

הכותבת היא ראש מחלקת נדל"ן במשרד עו"ד דנינו-שי-משה