ממוצע שעות העבודה השנתי לעובד הנהוג בישראל עדיין גבוה יותר מזה הנהוג במדינות המפותחות. כך לפי דוח של שירות התעסוקה המתפרסם היום (ראשון), אשר בודק את הרקע, המשמעויות והמגמות העולות מרישום מספר שעות העבודה שנדרשים לו עובדים בישראל.
ישראל בתחתית מדינות ה-OECD: הדו"ח המדאיג על מערכת הבריאות
עובדים יותר, אפקטיבים פחות: הגיע הזמן לצמצם את שעות העבודה
ככלל, היקף שעות העבודה השנתי במדינות ה־OECD מצוי בירידה עקבית בשלושת העשורים האחרונים, כביטוי להתפתחות טכנולוגית שהגבירה את הפריון ואפשרה איזון משמעותי יותר בין החיים הפרטיים והקריירה. אף שגם בישראל, בדומה למדינות מפותחות נוספות, נרשמת ירידה עקבית ומדודה מאז אמצע שנות ה־90 - עדיין ממוצע שעות העבודה השנתי לעובד בישראל גבוה.
במחצית הראשונה של שנות ה־90 נרשמה עלייה עקבית, שבשיאה נרשמו לעובד ממוצע במשק כ־2,000 שעות עבודה בשנה. מאז המחצית השנייה של שנות ה־90 ועד היום מצוי היקף שעות העבודה בירידה מתונה אך עקבית, וכיום הוא נע בטווח שבין 1,800־1,900 שעות בשנה.
היקף שעות העבודה השנתי המקובל בישראל היה גבוה יותר מהממוצע במדינות ה־OECD לכל אורך ארבעת העשורים האחרונים ועודנו.
במילים אחרות, אנחנו עובדים יותר מהמקובל ביפן, אירלנד, הונגריה, איטליה, גרמניה צרפת, איטליה וטורקיה. במדד איזון בית־משפחה, עולה כי ציונה של ישראל נמוך בהשוואה למקובל ב־OECD - ונמוך מאוד בהשוואה לציון של איטליה, גרמניה, צרפת ויוון.
כמו כן, עולה מהדוח גם פער מגדרי, כשנשים עובדת פחות שעות וכתוצאה מכך מצטברים פערי שכר. עם זאת, בשנים האחרונות ניכרת מגמת עלייה בהיקף שעות העבודה של נשים כתוצאה מהשתלבותן הגוברת בשוק העבודה, ובמיוחד בענפים המאופיינים בהיקף שעות עבודה גבוה יותר.