בשבוע הבא יתרגש עלינו ערב ראש השנה, שבו נברך איש את רעהו בשנה טובה ובריאה. בתפילה דורשים לא רק שנהיה בריאים אלא גם שנהיה בריאים בכל רמ"ח איברינו ושס"ה גידינו, וכן שהאל ישמור אותנו מכל פחד ומכל חולי וגם מבלבול הדעת.
הנגיד ימשיך לכהונה נוספת בתפקיד? "מלאכתי טרם הסתיימה"
הלמ"ס חושפת את נתוני השכר: איפה הרוויחו הכי הרבה?
הרפואה הטובה בארץ ישראל, שהיא בין המעולות בעולם, עם עלייה ברמת החיים ואפשרויות המזון המשופר, הביגוד, הדיור, הרחבת הדעת ועוד, הביאו באמת לעלייה בתוחלת החיים בשיעורים שלא היו דוגמתם לאורך ההיסטוריה האנושית. בימי המנדט בסקר תחת פיקוח הבריטים, תוחלת החיים בשנים 1930־1932 הייתה לגברים יהודים 59.9 שנים, "בן שישים לזקנה" ואצל נשים יהודיות 62.7 שנים.
תוחלת החיים של גברים יהודים טיפסה ובשנים 1960־1964 הגיעה אצל גברים יהודים ל־70.7 שנים - "בן שבעים לשיבה". תוחלת החיים המשיכה לטפס ובשנת 2009 הגיעה אצל גברים יהודים ל־80.3 שנים - "בן שמונים לגבורה", על פי המסורת של פרקי אבות. עתה הטיפוס הוא לגיל 90, "בן תשעים לשוח", אולי הכוונה לכפוף.
בשנת 2022 הגיעה תוחלת החיים אצל גברים ל־81.3, עלייה של עוד 21.4 שנים לעומת המפקד של הבריטים בשנת 1930־1932, אצל נשים תוחלת החיים זינקה ב־22.4 שנים ל־85.1 שנים, בשני המינים מדובר בתוספת לחיים, מאז סקר המנדט, של 36%! הנשים בעוד כמה שנים יגיעו כבר לקו ה־90. יש לציין שבשלוש השנים האחרונות העלייה בתוחלת החיים נעצרה בגלל מחלת הקורונה שתבעה קורבנות, אבל אצל הערבים והערביות תוחלת החיים המשיכה לעלות גם בשלוש שנות הקורונה, גברים ערבים הגיעו בשנת 2022 לתוחלת חיים של 77.5 שנים ונשים ערביות לתוחלת חיים של 82.1 שנים.
זה שעולה
מטבע הדברים ככל שמתבגרים הסיכוי לפגוש מחלות גובר ויחד איתו הצורך בסיעוד עולה ומזנק. ישנם מחלות שכבר לא גורמות למיתה בגלל יכולות האבחון, הטיפול והמעקב המעולים, הן של האוכלוסייה והן של בתי החולים וצוות הרופאים והאחיות הנפלא בישראל. מי שמשפט זה נשמע לו מוזר מוזמן לבקר בבתי חולים ברחבי העולם, כולל במערב אירופה. כבר לא מתים משחפת, ממחלת נגיף הכשל החיסוני האנושי הידוע כ־HIV ודלקת קרום המוח. בשנים 2017־2021 שלגביהן יש את הנתונים האחרונים, מתו רק אחד למאה אלף ממחלות זיהומיות של המעיים, וכן שאתות ממאירות, הכוונה לסרטן של הוושט, הגרון וצוואר הרחם וכמובן - שפעת.
ההצלחה של מערכת הבריאות במלחמה במחלות אוטם חריף של שריר הלב, מחלות לב אחרות, מחלות כלי הדם במוח, וטרשת עורקים הביאה לירידה של כולם יחדיו ל־113 מיתות, לכל 100 אלף מתים לעומת 357 מיתות לכל 100 אלף מתים בממוצע בשנים 1979־1984, כלומר ירידה של למעלה משני שלישים, הישג מדהים.
ככל שלא מתים ממחלות, שהתגברו עליהן כאמור, וחלקן הפכו לכרוניות, כך הציבור "זוכה" לפגוש מחלות שלא הכיר בעבר בגלל שעבר לעולם הבא בטרם פגש מחלות שהיו רק למי שהאריך ימים. העלייה בתוחלת החיים הביאה לכך שחלקו של סרטן הלבלב במיתה עלה מ־8 בשנת 1979־1984 לכל 100 אלף מתים ל־11 לכל מאה אלף, בעוד שכלל המיתות מכל סוגי הסרטן ירד מ־148 לכל 100 אלף ל־130 מיתות לכל 100 אלף בין התקופות האמורות.
מה שעוד יותר חמור היא העלייה ברמת צריכה המזון ובעיקר סוכר גלוי ונסתר במזון התעשייתי שהאוכלוסייה צורכת, בעוד שאין מספיק פעילות גופנית לנטרלו, בטח כאשר יושבים מרבית היום, בעוד ועוד מקצועות, מול המסך. מספר המתים מסכרת עלה מ־8 לכל 100 אלף מיתות ל־27 לכל מאה אלף.
היות שתוחלת החיים עלתה בשיעור חד והותירה אנשים בחיים, הציבור "זוכה" לפגוש מחלות כאמור שלא הגיע אליהן ולא פגש אותן, ומטבע הדברים לא מת בגינן. מספר המתים ממחלות משפחת האלצהיימר עלה מאפס ל־8 לכל 100 אלף מיתות בין שתי התקופות האמורות. חלק מהמחלות שגרמו למוות בעבר הפכו למחלות עם טיפול מתמשך, שמעניק שנות חיים ארוכות, כמו סוגי סרטן מסוימים.
אנשים מזדקנים זקוקים ליותר כסף לאורך הזקנה, הטיפולים והאחזקה דורשים גם הון בסיסי וגם הכנסה שוטפת. בישראל תוחלת החיים של כלל הגברים (יהודים וערבים) היא 80.5 שנים לעומת 77.6 שנים בקרב מדינות ה־OECD, בקרב נשים (שוב, מכלל המגזרים) תוחלת החיים היא 84.6 שנים לעומת ממוצע ה־OECD של 83 שנים. רק אוסטרליה, יפן, נורווגיה, שוודיה ושווייץ עם תוחלת גבוהה יותר של הגברים מאשר בישראל. אצל נשים התמונה דומה, ואליהן מצטרפות הדרום קוראניות לרשימה המכובדת.
ישנן מספר אפשרויות להתכונן למסה של ההוצאות לקראת הזקנה וירידה בכושר הקוגניטיבי. אחת האפשרויות הראשונות היא חיסכון ארוך טווח, בעיקר באמצעות המערכת הפנסיונית שהמוסדיים בישראל מנהלים, חיסכון בחוכמה באפיקים אלה מיטיב בדרך כלל עם השנים בשל הטבות המס שהמדינה מעניקה בכדי לעודד חיסכון ארוך טווח לקראת הפרישה ועד ליום האחרון. המדינה אינה מעוניינת שהציבור ייפול על כתפיה ולכן מעודדת חיסכון עם הטבות מס. השיטה השנייה היא חיסכון והשקעות באמצעות המערכת הבנקאית, זו צורת חיסכון סבוכה וקשה לניהול לאורך שנים, מה עוד שדרושה ערנות וידיעה רחבה בעולם הניהול הפיננסי ורזיו.
אפיק זה הוא גם עתיר מס מפני שבדרך כלל משלמים מסים לאורך התקופה ולא כמו באפיקים הפנסיוניים וקופות הגמל, שם אם משלמים, זה רק בסוף התקופה. דחיית תשלום מס והטבה בצדה. אפיק נוסף הוא כמו השיטות הישנות של סבא וסבתא מאז ומעולם, להיצמד לנדל"ן מתוך תקווה שלאורך שנים הוא יניב תשואה נאה גם בדמות שכר דירה וגם יתרום באמצעות עליית ערך.
גם פה דרושה הבנה רחבה וכדאי להיעזר במומחים. הבעיה בתחום זה היא שבניגוד לקופות גמל שמשלמות מסים, אם בכלל בסוף התקופה, פה המדינה מבקשת תשלום מראש כדי להיכנס למועדון ההשקעות, בדמות מס רכישה שיכול להגיע ל־8%, מעבר לתשלום למתווך, לפרסום, לעו"ד ושיפוץ קל, מה שיכול להביא לעלייה במחיר הדירה להשקעה לשם חיסכון ליום סגריר של זקנה, של 11%־12%.
הביטוח הבטוח?
ישנו אפיק נוסף להתכונן לחיים התלויים באחר, הוא ביטוח סיעודי. ישנם שני סוגי ביטוח סיעודי, האחד הוא ביטוח סיעודי בצורת פרמיה לאורך שנים אצל חברות ביטוח. ברגע שנחתם חוזה הביטוח, אין חברת הביטוח יכולה לשנות את תנאיו, כך לפי החוזה, גם אם החולה זקוק לעוד עזרה לאורך שנים וכל האוכלוסייה מזדקנת ומשהה מיתתה, מה שנופל על כתפי חברת הביטוח (הכוססת ציפורניים בתקווה שתשלומיה יגיעו לקצם בדרך הטבע). משום העלייה האדירה בתוחלת החיים, חברות הביטוח בורחות מהתחום.
הביטוח הנפוץ השני הוא באמצעות קופות החולים. הביטוח הסיעודי במקרה זה הוא מעין קופה סגורה לכל המבוטחים יחדיו, עם תקנון, מותר למנהלי הביטוח הסיעודי לשנות תנאי התשלום בגין הביטוח הסיעודי אם הם חוששים שלא יוכלו לעמוד בתשלומים בעתיד לפי החישובים האקטואריים, כך קורה במערכת סגורה שיכולה לתת למבוטחיה בהגדרה רק מה שיש בקופתה.
עתה גילו המבטחים בקופות החולים הסוד הגדול הכמוס כי תוחלת החיים עולה ועולה ללא סוף. רשות שוק ההון חישבה ומצאה כי בכדי לעמוד אקטוארית בעתיד בתשלומים למבוטחים בביטוח סיעודי, חולי סכרת ואלצהיימר לדוגמה, חייבים להפחית את התגמולים שהמבוטחים בביטוח סיעודי זכאים להם היום בכדי שיהיה כסף בקופה שהיא מערכת סגורה, גם למחר.
עמית גל הממונה בפועל על שוק ההון, אגף עצמאי של משרד האוצר, מעין רגולטור, אומר כי הוא יוציא הוראה בקרוב להפחית התשלום בגין ביטוח סיעודי של המבוטחים בקופות החולים מכ־6,100 שקל לחודש ל־5,600, קיצוץ של ממש, אם נזכור כי גם ערך השקל נשחק בשל האינפלציה הממאנת להיכנע. עוד דורש הממונה הזמני על שוק ההון להאריך את תקופת ההמתנה לקבלת התשלום הראשון בגין התגמולים הסיעודיים מחודשיים לשישה חודשים.
מנכ"ל משרד הבריאות בר סימן טוב קרא לקופות החולים שלא לציית לממונה על שוק ההון, מה שאין בסמכותו לעשות זאת, כי זהו תחום ביטוח, אף שהוא נוגע בסיעוד. הממונה על שוק ההון משיב ואומר כי ללא ההפחתה, ללא נקיטת צעדים מיידיים מצד רשות שוק ההון, הקרנות הסיעודיות יכנסו לגירעונות. במילים אחרות, לטווח הקצר הקרנות ימשיכו לשלם את התשלום העכשווי הגבוה ואחר כך "נראה" לפי השיטה הישראלית.
כלומר, בהחלט ייתכן כי מבוטחים שהחלו לקבל תגמולים ייהנו על חשבון מבוטחים, צעירים יותר בדרך כלל, ממה שיהיה דרוש לתגמולים בעתיד עם הגיעם לסיעוד חלילה וחס, ויעלו חרס בידם. בר סימן טוב מניח פה הנחה סמויה, שקול זעקתם של המבוטחים בביטוח סיעודי באמצעות קופות החולים יגיע לאוזנם של הפוליטיקאים ואז הממשלה, האוצר, משלם המסים יידרשו לשלם הפער שנפער.
בר סימן טוב לא חולם, יש לכך תקדים עם הסבסוד הנמשך של קופות הפנסיה והגמל "הוותיקות" שהממשלה, האוצר ושר האוצר דאז בנימין נתניהו החליטו בשנת 2003 לעשות, בכדי שלא יוכרזו קופות הפנסיה הוותיקות למיניהן כפושטות רגל. עד היום משלם המסים מסבסד קרנות הפנסיה הוותיקות על בסיס תקציב המדינה השנתי. כלומר, הזקנים, המבוססים בדרך כלל יותר מהצעירים, תופעה של הדור האחרון, מקבלים סבסוד מהצעירים שהרבה פחות מבוססים, יותר עניים. אבסורד.
השאלה היא האם לייצב את מצבן של קרנות ביטוח סיעודי היום, או כמו בישראל - לדחות ולדחות, עד שלא תהיה ברירה לפריץ, הוא המדינה, שתיאלץ לשלם מכיסה בגין הזדקנות האוכלוסייה שלא נלקחה בחשבון האקטוארי לאורך שנים. לחילופין אפשר לייקר את הביטוח הסיעודי של קופות החולים, ככל שהביקוש להיות זכאי לסיעוד גובר, לא רק בגלל הזקנה, אלא גם בגלל העלייה במודעות לזכאות זו. מהלך כזה יבטיח שהקופה לא תתרוקן, אך הייקור הוא צעד לא פופולרי.
אם מסתכלים על כל אפיקי החיסכון, כולל "מתחת למזרן", שמהווים כרית פיננסית לעת זקנה, האוצר צריך לשקול היום להפחית את מס הרכישה של דירות: זאת הזדמנות דווקא כאשר הענף סובל מהתכווצות, מעט קונים, מחירים יורדים והכנסות המדינה מענף הבנייה קורסות. נכון שזה לא ייתן פתרון מיידי לשאלת הביטוח הסיעודי דהיום, אבל יכול לעזור כאשר תוחלת החיים תגיע ל־90. זה כבר מעבר לפינה, תתכוננו, תידרשו להון ולכסף רב אם תתקיים בכם הברכה: "עד מאה ועשרים".