עוד מכה בכיס: החלטת חברות מוצרי החלב על העלאת המחירים תפסה רבים מן הצרכנים לא מוכנים, ועוררה ביקורת קשה במערכת הפוליטית. על מנת להבין מהן הסיבות למהלך, כיצד הוא צפוי להשפיע עלינו ובאיזה אופן ניתן להתמודד איתו פנינו לארבעה מומחים לכלכלה.
לדברי הכלכלן שרון פרשר, "ייקור מוצרי החלב בישראל הצית שוב מחדש את זעקת האזרחים על יוקר המחיה הגבוה. הדבר מקומם מכיוון שלצורך השוואה המחירים במדינות ביבשת אירופה זולים יותר לעומת מדינת ישראל. ניתן להוסיף לזעקה האחרונה את עליית הריבית במשק, שפגעה קשות בלווים ובעיקר בנוטלי המשכנתאות, שעד לא מזמן הייתה נמוכה מאוד ובשנה האחרונה עלתה בצורה חדה".
כשאני שואל אותו מה עומד מאחורי העלאת המחירים, הוא מסביר: "חשוב מאוד לזכור שמכיוון שהכלכלה היא גלובלית חלק מהתייקרות נגזרות משינויים בעולם, ביניהם עליית מחירי המספוא, המלחמה באוקראינה, עליית הריבית בארצות הברית, השפעות על תנועות ההון, וכן השפעות הקורנה ופגיעה בכושר הייצור של סין".
ד"ר צבי וינר, מרצה בכיר לכלכלה וניהול במכללה האקדמית גליל מערבי, מסביר: "מצב האינפלציה נובע בראש ובראשונה מהמצב עולמי שבין היתר נובע מעליית האינפלציה בארצות הברית. עליות הריבית של הבנק המרכזי בישראל נובעות מהרצון לרסן את האינפלציה בישראל ולבצע התאמות לריבית העולמית, בשל העובדה שפערי ריבית גדולים בין המשק המקומי לגלובלי עלולים לגרום לתנועות קיצוניות שיזעזעו את השווקים הגלובליים. לכך, יש להוסיף את הפיחות המשמעותי בשער השקל שנובע בין היתר מחוסר אמון במטבע הישראלי, לאור האירועים שמדינת ישראל חווה בשלושת החודשים האחרונים. הממשלה הודיעה על מיתון בעליית המחירים בענפים מסוימים, אבל חשוב להדגיש שמדובר בפלסטר זמני לחולה סרטן שאמנם מקל בטווח המיידי על האזרח בקצה, אבל מעלה את השאלה בדבר מימון וספיגה של אותן עליות מחירים מתבקשות לאורך זמן. במקום זאת, ניתן לבצע מהלכים שלדיים שאותם יש לבצע בשיקול דעת, זהירות ומתינות באמצעות חשיפה גדולה יותר של המשק לייבוא מתחרה, ומתוך ידיעה ומחשבה למזער את הפגיעה בייצור המקומי ולאפשר לו את האדפטציה המתבקשת. עוד ראוי לציין שהמשק הישראלי הצרוב מההיפר אינפלציה ששררה בו במהלך שנות ה-80 ושיצרה עיוותים בהקצאת המקורות והתנפחות של המוסדות הפיננסיים ותהליכי התאמה יקרים, עדיין מהדהדת ומשמשת כנורת אזהרה".
דניאל שבקס, מנהל החטיבה הפיננסית ב"הירשוביץ פתרונות", מדגיש בהקשר זה כי "חשוב להפריד בין העלאות המחירים. ישנן התייקרויות שכמה שהן כואבות יש מאחוריהן הגיון כלכלי מסוים, כמו למשל מחירי המוצרים המפוקחים שחומרי הגלם לייצורם זינקו בעשרות אחוזים ופגעו משמעותית בהכנסות היצרנים. לעומת זאת, ישנן גם התייקרויות מהסוג הפחות מוצדק - התייקרויות שנובעות מרכיבה על טרנד העלאות המחירים לצורך הגדלת שולי הרווח, או כאלה שנועדו לכסות העלאות שכר ומענקים לעובדים".
כלומר, לא כל ההתייקרויות קשורות למשבר הכלכלי הנוכחי?
"כן ולא. כלומר הן לא קשורות באופן ישיר, אלא רק בעקיפין. החשש הגדול של הבנקים המרכזיים הוא מהיווצרות ספירלת שכר-מחיר, במסגרתו ציבור השכירים מבקש העלאות שכר על מנת לסגור את החודש ומאלצים בכך את המעסיק לייקר עוד יותר את מחירי המוצרים והשירותים, מה שמניע עוד גל של העלאות שכר וחוזר חלילה. כלומר העלאות שכר בתקופה זו משפיעות לרעה יותר מאשר לטובה".
וכל זה בנוסף לעלייה בהוצאות המימון.
"אכן. הריבית הגבוהה כואבת מאוד, אבל היא גם תקוותם היחידה של קברניטי המשק. זה מונע מהציבור נטילת הלוואות ואשראי צרכני, מה שמפחית את הצריכה ומאלץ את החברות לא להעלות את המחיר יותר. כשאין לציבור מספיק כסף לצריכה והלוואה היא לא אפשרות, המוצר נשאר על המדף ולכן ההתייקרות נעצרת. אם כי במידה מסוימת זה גם משפיע על יוקר המחיה, כי החברות הגדולות משלמות יותר על האשראי שלקחו והן זקוקות למקור מימון להוצאה הזו".
אז מה אנחנו עושים לא נכון ומהם הפתרונות?
עומר מואב, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת רייכמן ופרופסור באוניברסיטת ווריק (University of Warwick) ומגיש הפודקאסט "עושים חשבון", סבור כי "גישת הממשלה להורדת יוקר המחייה שגויה. הניסיון להוריד מחירים על ידי סבסוד על ידי הממשלה לא מסייעת לציבור בגלל שאין לממשלה מקור כספי שאינו הציבור. מדובר במהלכים בזבזנים שמקלים על חלק מהאוכלוסייה על חשבון אחרים, בהווה ובעתיד".
פרופ' מואב מזהיר כי "בעיקר כיום, כאשר הממשלה גם הגדילה מאוד הוצאות וגם פוגעת בכלכלה, יש ירידה במיסים. הגדלה נוספת של ההוצאה למדל על חינוך או הקלה בנטל המס על הדלק או להורים לילדים, תוביל לגרעון שנשלם עליו ביוקר".
בהמשך לדברים אלו, מסביר פרשר כי "יש הרבה מאוד רפורמות שהממשלה יכולה לקדם ובכך להפחית את יוקר המחיה, כגון ביטול התכנון הריכוזי של משק החלב, התייעלות בטיפול הוועדות המחוזיות לתכנון ולבנייה בתוכניות בניין עיר, פתיחת המשק לייבוא למגוון מוצרים וכו'. כל קידום באחת מהרפורמות שהוזכרו לעיל ייתקלו בקבוצות לחץ ולובי חזקות מאוד שמרוויחות הון עתק כתוצאה מהמצב הנוכחי, ולפיכך הסיכוי שהממשלה תצליח להעביר אותם באקלים הפוליטי הנוכחי שואף לאפס. לכן, לפחות בטווח הקצר יוקר המחיה ימשיך להיות גבוה ואף צפוי להמשיך לעלות".
בהתייחס לאופן שבו מומלץ לצרכנים לפעול, מסכם שבקס: "אין פיתרונות קסם. זה מסוג התקופות שעלינו להתאזר בסבלנות, לצרוך פחות, להתמקח יותר על המחיר ולא לוותר על השוואה בין האפשרויות המוצעות לנו. אני חושב שזו הזדמנות מעולה למשקי בית רבים להתקדם לניהול כלכלי נכון ומתוכנן יותר. אפשר למצוא ברשת המון מדריכים מקצועיים בנושא, כמו לדוגמה "כלכלה בנעלי בית" שמנוהלת על ידי בעלי רישיון מהעולם הפיננסי".