1. מה בוער

את הססמה "בלי טריקים ובלי שטיקים" טבע בנימין נתניהו כשהבטיח לבני גנץ עולם ומלואו בקריאה להיכנס מתחת לאלונקה ולהצטרף לממשלת האחדות. אלא שמאז שגנץ השליך את עצמו על הרימון לא היה יום בלי טריקים, ולא חלף לילה בלי שטיקים. אחד המתוחכמים שבהם היה טריק התקציב. הכנסת אישרה שלשום בקריאה טרומית חוק יסוד לדחיית אישור התקציב במאה ימים נוספים. נזכיר שהכלכלה הישראלית פועלת כבר שמונה חודשים ללא תקציב מאושר. 

נאום נתניהו במליאה

כעת ברור שסיפורי הדחיפות באישור התקציב לנוכח מצב החירום היו חארטה. נתניהו עצמו הודה שניתן היה לאשר את התקציב (ל־2020 בלבד כמובן) תוך 24 שעות או 24 דקות. אז בשביל מה צריך לדחות את האישור במאה ימים נוספים כשאין תקציבים לביטחון, לחינוך, לבריאות וכמובן גם לחרדים? ברור שהתקציב היה התירוץ התורן שלא לקיים את הרוטציה. הוויכוח על תקציב חד־שנתי/דו־שנתי, שבו נאחז נתניהו להפרת ההסכם הקואליציוני, כלל תחמושת מסוגים שונים. הטענה הראשונה הייתה שבזמן חתימת ההסכם הקואליציוני לא היו ידועים ממדי הקורונה.

לאחר מכן ניפקו יועציו את הנימוק המפחיד שתקציב דו־שנתי יעודד גזרים ומקלות, בעוד שתקציב חד־שנתי יכלול רק גזרים. עוד נטען שלוח הזמנים קצר מדי מכדי לאשר תקציב דו־שנתי. גם הופרח השקר שכלכלני האוצר ונגיד בנק ישראל מעדיפים תקציב חד־שנתי על פני תקציב דו־שנתי.

טרור הבלונים הפיננסיים שהופרחו לאוויר בנושא התקציב שבר כל יום שיאים חדשים. אפילו הנגיד דפק על השולחן ובהתבטאות יוצאת דופן אמר בתחילת השבוע: "ישנה חשיבות רבה ליציבות בהתנהלות הממשלה ולתהליך קבלת החלטות סדור, שיפחיתו את אי־הוודאות שבפניה ניצבים משקי הבית, בתי העסק והגופים העוסקים בהתמודדות ישירה עם המשבר. על הממשלה להתקדם מהר ככל הניתן בקביעת מתווה ברור לתקציב המדינה ולהחלטות הכלכליות האחרות הנדרשות. הפחתת אי־הוודאות הפוליטית תתרום לאמון השווקים במשק הישראלי ותשפר את יכולת ההתמודדות עם המשבר. בעת הזו בחירות נוספות הן בשורה שלילית".

אז נתניהו שמע את דברי היועץ הכלכלי לממשלה ועשה בדיוק ההפך. לאחר שהתבררו ממדי הבלוף והחשש שנתניהו יואשם בהקדמת הבחירות, הוא עבר לשטיק הבא. השבוע, בכנס מנהיגות מקומית במשבר הקורונה, אמר את הדברים הבאים: "אני עוסק כל הזמן, מלבד הביטחון, בשתי משימות ענקיות: שמירה על הבריאות ועל החיים, פתיחת הכלכלה והנעת הכלכלה. אבל לצורך זה צריך לייצב את הממשלה כדי שתוכל לפעול ביעילות. ולכן כשפנה אליי אתמול חברנו ח"כ האוזר מטעם סיעת דרך ארץ, ואמר לי 'בוא, תן עוד הזדמנות לנסות להגיע לייצוב המערכת הפוליטית כדי שתהיה לנו ממשלה שתוכל להמשיך לפעול במאבק נגד הקורונה', אמרתי שאני מוכן. אנחנו צריכים לעשות כל מאמץ להימנע מבחירות".

אם כך, אחרי שהאגדה האורבנית בדבר הצורך באישור מהיר של התקציב ירדה מסדר היום (בשלב זה), כעת מדובר בעסקת חבילה שתיישר את ההדורים עם כחול לבן ואת מערכת היחסים בתוך הקואליציה (מינויים, פעילות בכנסת וכד'). אני כוסס ציפורניים מרוב מתח לדעת מתי יושק לרגל האירוע הדיון הראשון בקבינט הפיוס, שמעולם לא כונס. אבל לא צריך להתרגש. בלבו של נתניהו גמלה מזמן ההחלטה שלא תהיה רוטציה (בניגוד לדברים שאמר השבוע לערוץ 20, שקיום ההסכם תלוי בהתנהגותו של גנץ). כדי שלא לקיימה הוא חייב לגייס בדחיפות תירוץ חדש. 

בינתיים פתח נתניהו בקמפיין בחירות שבמסגרתו הוא עושה מסעות קניות בשווקים כמו עקרת בית נואשת. בכל מקרה, מבחינת ראש הממשלה התקציב הוא רק ססמה. בשביל לבזבז כסף הוא לא צריך תקציב מאושר אלא "קופסאות", או בשם האקטואלי "קפסולות". לצורך מסע הבזבוזים הוא יישא לשווא את שמה של מגיפת הקורונה, כפי שעשה עד היום, בסכום המתקרב ל־200 מיליארד שקל - המהווה כמחצית מתקציב 2019.
במצב עניינים זה אין לממשלה הנוכחית תוחלת וחבל על הזמן. מרכיביה השונים יהיו עסוקים במהלך השבועות הקרובים בעיקר בשאלה מי אשם בהליכה לבחירות. כחול לבן, הנמצאת מתחת לאלונקה בעמדת נחיתות, תיאלץ להתמודד כל פעם מחדש עם גחמותיו האישיות של נתניהו, וכאלה תהיינה לרוב.

נכון שהליכה לבחירות תגרום לבזבוז מיותר של 2 מיליארד שקל, אבל מה הם לעומת 9 מיליארד שקל שכבר בוזבזו על התוכנית המיותרת "צ'ק לכל אזרח". נכון שדירוג האשראי של ישראל בסכנת הפחתה - לא בדרגה אלא בשתיים - אבל את מי זה מעניין כשגורלו האישי של נתניהו על כף המאזניים. לכן אין ברירה אלא להפנים שהמשך ההתנהלות הנוכחית הוא בלתי אפשרי. את ההכרעות יש לקבל בקלפי, בתקווה שהבוחר שיגיע לקפסולת הקלפי יידע בדיוק מי הוביל למצב, מה הדרך להענישו וממי הגיע הזמן לקרוע את המסיכה מעל הפנים.

בני גנץ (צילום: צילום מסך)
בני גנץ (צילום: צילום מסך)

2. השמיים יכולים לחכות

כהבטחת נתניהו, לפני שבועיים השמיים אמורים היו להיפתח לתעופה, ומדינות ידידותיות כמו קפריסין ובולגריה אמורות היו לקבל עשרות אלפי נופשים ישראלים. אלא שהקורונה מועד ב' שיבשה את התוכניות והעסק נדחה. כיום מדברים על פתיחת מחודשת של השמיים ביום ראשון הקרוב על פי מתווה שהוכן בחודשים האחרונים במשרד הבריאות. ועדת השרים לקורונה אישרה אתמול את רשימת המדינות הירוקות שאליהן ניתן יהיה לטוס, והראשונות בתור הן יוון, קרואטיה ובולגריה.

אלא שבוועדת הקורונה בכנסת שהתכנסה השבוע התברר שהמתווה לפתיחת השמיים מדויק כמו לוח הזמנים של רכבת ישראל בעידן הקורונה, והסיכוי שיתרומם אפסי. יוסי פתאל, מנכ"ל לשכת מארגני תיירות נכנסת, הבהיר: "הדיון הוכיח מחדש שהבעיה במשבר הקורונה היא דרך קבלת ההחלטות וניהול המשבר. למרבה הפליאה, לא הוצגו נתונים ומספרים כלשהם שעל בסיסם מתקבלות ההחלטות בעניין מתווה פתיחת השמיים". זיו רוזן, מנכ"ל גוליבר תיירות, הצהיר ב"תוכנית חיסכון" בערוץ 12 כי לא ימליץ ללקוחותיו להזמין במצב זה כרטיסי טיסה. 

שניהם צודקים. אי־הבהירות זועקת לשמיים. בחודש האחרון הודיעו שהקו האדום הוא 1,000 נדבקים ליממה. לאחר מכן זינק המספר ל־2,000. כיום כבר מדברים על כמות נדבקים מקסימלית של 400 כדי שניתן יהיה להתחיל לבקש רחמי שמיים ולחדש את הטיסות. מי ברשימת המדינות הירוקות שתסכמנה לארח אזרחי מדינה אדומה כישראל? התשובה מזכירה את הבדיחה הישנה של גראוצ'ו מרקס, שלא מוכן להיות חבר במועדון שמוכן לקבל אותו. הרשימה כוללת מדינות כמו בולגריה, טורקיה, רואנדה ואחרות, שבימים כתיקונם גם תמורת תשלום אין עניין להגיע אליהן.

בכלל, כדי להתחיל לדבר על טיסות יש לברר מה תנאי הבסיס לטיסה. האם את החופשה של שבועיים אבלה שבועיים בבידוד? האם המדינות המארחות יסתפקו בהצהרות בריאות או בבדיקות קורונה מקדימות? ומה קורה עם קבוצות מטיילים מאורגנות? התוכנית לאפשר תנועת תיירות יוצאת של ישראלים בלבד ריקה מתוכן, ואין שום אפשרות מעשית לממש אותה. רשות שדות התעופה כבר פרסמה מכרז להקמת מתקני בדיקת קורונה מהירות, אבל זמן ההקמה יארך לפחות שלושה חודשים, ועד אז עלולה להתפרץ קורונה מועד ג'. 

כדי לגבש מתווה רציני חייבים לייצר תו סגול לענף התעופה בדיוק כפי שנעשה במסעדות או בקניונים. רק תו תקן מדויק ושקוף יאפשר לישראלים להתחיל בכלל לחשוב על טיסות לחו"ל. אז מדוע במשרד הבריאות להוטים לפרסם מתווה לפתיחת השמיים? כי ללא פעולה לכ־200 אלף אנשי התיירות והתלויים בה למחייתם צפוי מוות בייסורים, ובמשרד הבריאות חייבים ליצור מראית עין של עשייה. אלא שעם כל הכאב והצער כבר עדיף לא לעשות דבר.

אגב מי שמעוניין להשתתף בתוכנית ההישרדות ששמה טיסה לחו"ל מוזמן להגיע לנתב"ג ולהמריא. אף אחד אינו אוסר על ההמראה, הסיפור מתחיל בתנאי הנחיתה בחו"ל והחזרה לישראל. צריך גם להביא בחשבון שלפי סוכנות הביטוח פספורט קארד, מחירי ביטוח הנסיעות לחו"ל התייקרו בעשרות אחוזים.

בינתיים משרדי הנסיעות לא מחכים והמציאו את עצמם מחדש. במקום תיירות צליינים התיירות המקומית פורחת, ואלפי ישראלים ממלאים את אתרי הנופש. גם בתי המלון עושים עסקים לא רעים. מחירי הלינה במלונות יוקרה בחופשות סופשבוע מלא כולל ילדים המריאו ל־10,000 שקל ומעלה. זה יקר יותר אפילו מהעידן שלפני הקורונה.

נתב''ג ריק מאדם (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש 90)
נתב''ג ריק מאדם (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש 90)

3. חכו לי ביולי

מדד המחירים לצרכן לחודש יולי יפורסם היום בצהריים (מכיוון ש־15 בחודש יחול בשבת). הירידות במחירי האנרגיה, בעלות אחזקת דירה ובמחירי המוצרים והשירותים האחרים יוליכו גם החודש למדד שלילי. נזכיר שמדד יוני ירד ב־0.1%, שהאינפלציה מתחילת 2020 הייתה שלילית בגובה 0.8%, ושב־12 החודשים האחרונים ירד המדד ב־1.1%. האחריות להשגת יעד האינפלציה בידי בנק ישראל, והחמצת היעד (1%־3%) זאת השנה החמישית מעמידה את הנגיד במצב לא נוח. כך גם העובדה שהמשק נמצא במיתון וכל התחזיות מדברות על החמרת המצב. שום מענקי פינוק או ספינים תקשורתיים לא יעודדו את הצריכה הפרטית. גם העובדה שהשער היציג של הדולר התקרב השבוע ל־3.4 שקלים, ושיתרות המטבע המריאו לסכום שיא של 158 מיליארד דולר ומהוות כבר 39% מהתוצר היא צרה בפני עצמה.

אז מה ניתן עדיין לעשות כדי לסייע למשק בכלל ולתעשייה בפרט לנסות להתאושש מהמשבר? הודעת הריבית הבאה של הוועדה המוניטרית תפורסם ב־24 באוגוסט. מדובר ביום האחרון המותר לאישור תקציב המדינה מבלי שנלך אוטומטית לבחירות. בפני הנגיד עומדת דילמה לא פשוטה. האם להוריד את הריבית ב־0.1% כך שתעמוד על אפס אחוזים ובנק ישראל יבזבז את התחמושת המוניטרית המשמעותית ביותר שלו, או להותירה ללא שינוי. נזכיר שבהחלטת הריבית מתחילת יולי חבר ועדה אחד תמך בהורדה. התשובה תלויה בשאלה אם יהיה תקציב או שהולכים לבחירות. אם יהיה תקציב (דו־שנתי) ויתקבלו הצעדים הנדרשים, ניתן יהיה לוותר על הורדת הריבית. אבל אם הולכים לבחירות, נראה שלנגיד לא תהיה ברירה אלא להוריד את הריבית. 

קשה להניח שמישהו בבנק ישראל חושב עוד להגדיל את רכישות המטבע. אבל מומלץ לגלות יצירתיות גדולה הרבה יותר במלחמה מול הספקולנטים, שעלולים להמשיך לנצל לתועלתם את מצב אי־הוודאות. בחדר העסקאות של בנק ישראל מומלץ להציב קצין תורן שיהיה אחראי 24/7 לאתר כל ניסיון לנצל את המסחר הדליל או את סופי השבוע לטריקים ושטיקים. ומה עוד יכול לעשות הנגיד? אחרי שכבר דיבר באומץ נגד המערכת הפוליטית, הוא רק יכול להתפלל ולקוות שמישהו יקשיב לעצותיו בכובעו כיועץ הכלכלי של הממשלה.

4. דוחות הקורונה

שתיים מחברות הפיננסים הגדולות ביותר במשק, בנק הפועלים ותשלובת ישראכרט, פרסמו אתמול את הדוחות הכספיים שלהן למחצית 2020. בשני המקרים מדובר בתמונת ראי של השפעות נגיף הקורונה על המשק והכלכלה. בנק הפועלים הוא הבנק הגדול במדינה, וישראכרט היא בית החרושת הגדול ביותר לגיהוץ כרטיסי אשראי. בתחילת השבוע פרסמה גם ענקית הטכנולוגיה ויקס את דוחותיה. גם הם שיקפו את וירוס הקורונה, אבל בדיוק בכיוון ההפוך. הקורונה עשתה רק טוב לוויקס, המתמחה בהקמת אתרי אינטרנט ומסחר ברשת. שווי השוק של ויקס עבר השבוע את ה־15 מיליארד דולר - גבוה יותר משוויין הבורסאי של מניות בנק הפועלים ובנק לאומי גם יחד. 

תחילה לנתוני הדוחות הכספיים. רווחי הפועלים שבניהול דב קוטלר צנחו ברבעון השני ב־85% ל־133 מיליון שקל בלבד. במחצית 2020 הסתפק הבנק ברווח של 434 מיליון שקל בלבד. הרווח הושפע מהפרשות הענק לחובות בעייתיים שמקורם בלקוחות ובעסקים קטנים שנקלעו לקשיים עקב משבר הקורונה. סך החובות הבעייתיים הסתכם ברבעון השני ב־1.13 מיליארד שקל ובמחצית הראשונה של 2020 ב־1.94 מיליארד שקל. בהנהלת הבנק מסבירים כי "הגידול בהפרשה הקבוצתית נובע מאי־הוודאות הגבוהה בנוגע להשפעת נגיף הקורונה, וכן לאור הצורך לבנות עתודה להפסדי אשראי אפשריים בעתיד". 

וכעת לפרשנות: בהנהלת בנק הפועלים, שהוא הסמן הימני של המערכת הבנקאית, מעריכים שמצב העסקים ברבעונים הבאים יהיה רע לתפארת ולכן מכינים כבר כעת את הרזרבות הנדרשות לקראת הגל השלישי של הקורונה. שיעור האבטלה עלול להשפיע לרעה על החזרי המשכנתאות, והדבר ישפיע במיוחד על הדוחות הכספיים של מזרחי טפחות שיפורסמו בימים הקרובים. 

גם בענף כרטיסי האשראי המצב לא משהו. רווחי תשלובת ישראכרט צנחו במחצית 2020 ב־51% ל־74 מיליון שקל. ההוצאות להפסדי אשראי זינקו ל־168 מיליון שקל. עתידם התעסוקתי הלוט בערפל של 950 אלף מחוסרי עבודה מונע מהם לפתוח את הכיס ולהוציא כסף על צריכה. אלה שקנו דירות ולקחו משכנתאות ערב המשבר עלולים להיפגע משני הכיוונים: ראשית, הם חייבים להחזיר מתישהו את המשכנתה (בינתיים ההחזרים נדחו כמה חודשים). שנית, מחירי הדירות מתחילים לרדת, מה שמגדיל את חלקה היחסי של ההלוואה ביחס לשווי הדירה (מה שמכונה LTV).

גם בדוח היציבות של הפיקוח על הבנקים לא הופיעו סימני אופטימיות רבה ביחס למערכת הבנקאית. בדוח הועלתה האפשרות לקשיים בפירעון הלוואות, במיוחד בתסריט של גל שלישי לקורונה בחורף, ובהנחה שפוטין המציא חיסון שלא קיים.  אז לאן הולכים עם כל זה? ראשית, התסריט של נפילת בנק אינו נמצא על סדר היום. המערכת הבנקאית מלאה בכריות ביטחון שהותאמו מראש ליום סגריר כדי להתמודד עם מצבי משבר. בשלב זה אין סיבה לרוץ לכספומט הקרוב ולרוקן את החשבון.

אוקיי. אבל אולי ירידות השערים במניות הבנקים מתחילת 2020 הופכות אותן להזדמנות קנייה? לנוכח ממדי אי־הוודאות, והסכנה שהממלכה הפיננסית נותרה ללא מבוגר אחראי, הייתי ממליץ להמתין.

5. מה שבטוח - ביטוח לאומי

ביטוח לאומי, ארכיון (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
ביטוח לאומי, ארכיון (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי מאיר שפיגלר סגר את השבוע המאתגר ביותר שלו בתפקיד: מעולם לא היה מצב שבו הביטוח הלאומי חילק ל־9 מיליון אזרחי המדינה 6.5 מיליארד שקל בתוך שבוע. שפיגלר הוא האיש שהיה צריך להוציא אל הפועל את התוכנית "צ'ק לכל אזרח", ובשורות הבאות יופיעו הרבה מאוד מספרים שיעידו עד כמה מבצע החלוקה היה מסובך ומורכב. נכון לאתמול הועברו ל־8.25 מיליון תושבים, כולל הילדים, מענקים בהיקף 6.15 מיליארד שקל. במילים אחרות, 93% מהמענקים (בהיקף כולל של 6.65 מיליארד שקל) כבר שולמו והכסף נח בחשבונות הבנק. הלוואי והיו מוציאים אותו לצריכה.

שפיגלר: "מעולם לא ניהלנו מבצע כזה בתולדות המוסד. עקב אכילס היה חשבונות בנק שלא הצלחנו להגיע אליהם. הצלחנו לרכז 1.8 מיליון חשבונות בנק של אנשים שמעולם לא עבדו מולנו. מדובר באזרחים מעל גיל 18 המשרתים בצבא או רווקים ללא ילדים".

מי עדיין לא קיבל את כספי המענק ולמה?
"מדובר בחצי מיליון אזרחים שטרם הגענו לחשבונות הבנק שלהם. בין השאר בחוסים שפועלים באמצעות נאמנים או אפוטרופוסים או אזרחים שאין להם חשבון בנק מסיבות שונות ומשונות. זה קיים בעיקר בקרב חרדים ובני מיעוטים בירושלים, בני ברק, אשדוד ובכפרי המיעוטים. 80 אלף אזרחים בירושלים לא מנהלים חשבונות בנק, ועשרות אלפים קיימים גם בבני ברק. יש מקרים שבהם הבנק סגר סניפים, העביר לקוחות מסניף לסניף ושינה את נתוני החשבון. גם תושבי מזרח ירושלים היו זכאים למענק כי לפי החוק הם תושבי ישראל".

מה הולך להיות עם האזרחים שלא איתרתם את החשבונות שלהם?
"במהלך השבוע הבא נפסיק לקלוט חשבונות ונעביר את הכסף במישרין לדואר עבור כל מי שלא קיבל את המענק. כדי לקבל את הכסף יתבקשו הזכאים לגשת לסניף הדואר, להזדהות ולקבל את הכסף במזומן. מי שמעוניין לקבל את הכסף באמצעותנו מוזמן להקליד את חשבון הבנק. יש גם מוקד טלפוני ייעודי עם נציג, ומוקד דיגיטלי שיכול לספק את הפרטים. מעניין לציין שאחוז הגברים שלא עדכנו את החשבון עומד על 64.4% (376 אלף) ואחוז הנשים 35.6% (208 אלף). ברוב המקרים מדובר בגילי 18־21 מקרב המשרתים בצה"ל". 

מה מקור תשלום הכסף שלכם? האם אתה מקבלים מהאוצר החזר הוצאות?
"אנחנו מקבלים שיפוי ממשרד האוצר על בסיס החלטת כנסת ישראל, והכסף יועבר אלינו. לגבי החזר ההוצאות לא גבינו שום עמלות, כי מדובר בעניין ממלכתי. נקבל החזר הוצאות שוטפות על פעולות כמו אימות חשבונות או הפעלת כלים להגיע לאוכלוסיות מסוימות. במהלך ניסיונות האיתור השתמשנו בטכניקות של הצלבת נתונים ופילוחים ופנייה לסקטורים ספציפיים כמו החרדים. פנינו לראשי הקהילה החרדית בבקשה לסייע לנו. למרות זאת, כאמור עדיין אין לנו פרטי חשבון לגבי חצי מיליון תושבים. מדובר בכאלה שחשבונות הבנק שלהם מעוקלים והם לא רוצים להעביר את הכסף לשם. יש גרושים ולא רוצים כסף בחשבון המשותף. ויש כ־120 אלף אזרחים שבמודע אינם מעוניינים בחשבון בנק".

האם תעשו שימוש כלשהו בעתיד בנתוני החשבונות?
"אם נידרש בעתיד לפעילות פרטנית להעברת כספים כמו קצבאות, נוכל לנצל את מאגר המידע כדי לשפר ולייעל את היכולת לשרת את הציבור. הכל ייעשה בהתאם לחוק. הזכאות למענקים בתוקף לתקופה של שנתיים, ואם מישהו שכח, הוא יוכל להגיש בקשה למענק במועד מאוחר יותר. התאריך הקובע לקבלת המענק הוא תאריך החקיקה וזה היה ביום שלישי ט' באב". 

האם שילמתם את הכסף גם למשפחות עם 20 ילדים?
"בהחלט כן. הכסף חולק ללא מגבלה על מספר הילדים. אני אישית נחשפתי למשפחות עם 17 ילדים המגיעות בעיקר מהאוכלוסייה החרדית או בקרב הבדואים, שריבוי הילדים אצלם הוא גם בזכות הידועות בציבור. יש לי חדשות בשבילך. שילמנו את המענק גם לנשים בהריון שאמורות היו ללדת וילדו את התינוקות במהלך יולי ומדובר בכ־20 אלף מקרים. מי שנפטר ולא הספיק לקבל את כספי המענק - הכסף יועבר ליורשים בהתאם לתנאי הצוואה. בכל מקרה הכסף לא נשאר בביטוח הלאומי".

כיצד נראים נתוני האבטלה? מה מצב הטיפול במובטלים?
"על פי הנתונים העדכניים להיום, יש כעת 450 אלף זכאים לקבל דמי אבטלה מהביטוח הלאומי. בנוסף יש כ־100 אלף מקבלי הבטחת הכנסה. לפי נתוני שירות התעסוקה, המספר הוא 870 אלף, כי הם סופרים כל מי שניגש אליהם ואומר שהוא לא עובד. יש כאלה שמנסים לעשות 'עליהום' על כאלה שנמצאים בחל"ת וסתם מנצלים דמי אבטלה, אך מדובר בתופעות שוליות. אני יכול לומר לך באחריות שרוב האנשים הללו נמצאים בעוני. המובטלים בשטח משוועים לחזור לעבודה אפילו בחלקיות משרה, אבל לא מצליחים למצוא מקום עבודה. מתוך 100 אלף מקבלי הבטחת הכנסה לא כולם מובטלים. יש גם 25 אלף בגילי 67 פלוס שעבדו והוצאו לחל"ת או פיטורים מחודש מרץ. הם זכאים לקבל מענק הסתגלות".

מה היקף דמי האבטלה שאתם משלמים בחודש?
"היקף התשלום עמד בחודש יולי על כ־2 מיליארד שקל. אנחנו משלמים דמי אבטלה, גם אם מדובר במובטל ליום אחד בלבד. דמי האבטלה הממוצעים ליום עומדים על 174 שקל, שהם כ־5,000 שקל לחודש. הסכום הולך ויורד, כי האוכלוסייה היותר מוחלשת נשארת ללא עבודה, והיא זו שהכי שנפגעה. מאז 19 באפריל חזרו מחל"ת 482,963 עובדים, 173,551 מתוכם נפלטו משוק העבודה והפכו למובטלים חדשים. ביולי היו יותר נפלטים מאשר נקלטים. מתוך כ־450 אלף מובטלים, כ־400 אלף מובטלים יותר מ־18 שבועות ועדיין מחפשים עבודה".

מה אתם עושים בתחום ההכשרות המקצועיות כדי להוריד את מספר המובטלים?
"מאז מרץ 2020 שבו פרצה הקורונה, העלינו כל הזמן רעיונות שעד היום נפלו על אוזניים ערלות של פקידי אגף התקציבים באוצר. באחרונה האסימון נפל, ורוב הרעיונות יהפכו לתוכנית שתגיע בקרוב לאישור הממשלה. מדובר בין השאר באפשרות להנהגת חל"ת גמיש שיירד מ־30 יום ל־14 יום, העסקה גמישה, ובאימוץ המתווה שעובד שחוזר לעבודה מחל"ת יקבל בכל מקרה לא פחות ממה שקיבל כשהיה מובטל. עד היום הם התמקדו במענקים. אני מניח שכעת הם ישנו את דפוסי החשיבה ויסתכלו קדימה".

היכן עומדת היוזמה של שר העבודה לתשלום דמי אבטלה לעצמאים ולבעלי שליטה?
"גיבשנו מתווה הנמצא כעת אצל שר העבודה והרווחה, ואנחנו פועלים בכל המסגרות כדי שיאמצו אותו. הנושא אושר בהנהלת המוסד ויובא לחקיקה כך שעצמאים ושכירים בעלי שליטה יהיו זכאים לדמי אבטלה. התשלום כרוך בעלות שנתית של 650־680 מיליון שקל. אם התשלום לא יכלול בעלי שליטה, מדובר ב־570 מיליון שקל. מקור הכסף אמור להיות מתקציב המדינה, כי מדובר בחריג לחוק הקובע את הזכויות לתשלום דמי אבטלה. אבל אם העצמאים ישלמו פרמיה, ייתכן שהתשלום ייכנס למאגר השוטף של הביטוח הלאומי".

[email protected]