לדבר על סוגיית הפליטים

כשלוקחים יחדיו את כוונותיו של שר החוץ האמריקאי ג'ון קרי לנסות לקדם משא ומתן לשלום על בסיס קווי הפסקת האש שלפני 1967, ההכנות באיחוד האירופאי להחריף את הצעדים כנגד פעילות ישראלית בשטחים והצהרותיו של אבו מאזן על פנייה לאו״ם לדרוש את סיום הכיבוש הישראלי ונסיגה מהשטחים, אפשר לטעות לרגע שהסכסוך בין ישראל לפלסטינים נסוב אך ורק על שאלות של טריטוריה וגבולות.

דוח שפורסם לאחרונה על ידי קבוצת הסכסוכים הבינלאומית - מכון בינלאומי שבחבר הנאמנים שלו ראשי ממשלות לשעבר ואנשי או״ם ומשרדי חוץ לשעבר מרחבי העולם, תורם תרומה משמעותית לשבירה הקונספציה המסוכנת הרואה בסכסוך בין ישראל לפלסטינים סכסוך טריטוריאלי בלבד.

הדוח קורא להחזיר למרכז הדיון בנושא הסכסוך את סוגיית הפליטים וצאצאיהם ובעיקר את דרישתם לקבל את האפשרות לבחור ב״זכות שיבה לבתיהם״ כחלק מכל הסדר שלום. הדוח מסביר שזהו הנושא העיקרי מבחינתם של הפלסטינים ושום הסכם לא ייכון מבלי לתת לו מענה ראוי. הדוח גם מציין שהתייחסות רצינית לשאלת הפליטים מעמידה בספק את האפשרות להגיע לשלום במסגרת פתרון שתי המדינות.

דוח זה חשוב ודרמטי בשל העובדה שמתוך הממסד של תעשיית השלום ומכוני המחקר המערביים עולה קול ברור שמפנה את הזרקור לנושא החשוב ביותר שעומד בין ישראל לפלסטינים, וגם מפנה אצבע מאשימה כלפי מדינות המערב ודיפלומטים ונושאים ונותנים מערביים על כך שאינם מתייחסים ברצינות לדרישות השיבה של הפלסטינים.

תרומתו של הדוח בכך שהוא מדגיש גם את תסכולם של הפלסטינים שדרישתם לזכות שיבה זו אינה נלקחת ברצינות. הדוח מראה כי דרישת הפליטים וצאצאיהם לקבל לכל הפחות את האפשרות לבחור בשיבה לבתיהם המיתולוגיים שבתוך גבולות מדינת ישראל זוכה לקונצנזוס הרחב ביותר בחברה הפלסטינית.

מול זאת, ההתנגדות למימוש מלא של דרישה זו - מעבר להתאזרחות סמלית של כמה אלפים - זוכה לקונצנזוס הרחב ביותר בחברה היהודית הישראלית ובעצם מהווה את קו הגבול בין הגורמים הציונים ללא ציוניים בתוך ישראל. גם מי שתומכים בחלוקת הארץ, בהקמת מדינה פלסטינית, בפירוק התנחלויות ומוכנים לבקר את מזרח ירושלים עם דרכון, מתנגדים נחרצות למימוש מילולי של השיבה הפלסטינית כפי שהפלסטינים תופסים זאת. תמיכה בדרישה זו היא המאפיינת את הגורמים האנטי ציוניים בפוליטיקה הישראלית.

ההתעלמות המערבית הגורפת ממרכזיות הדרישה לשיבה מן הצד הפלסטיני אחראית לכשלונות מהחוזרים ונשנים להגיע להסדר בין ישראל לפלסטינים ולבזבוז משאבים מדיניים ניכרים בכיוונים חסרי תוחלת. לב הסכסוך היה ונותר הסירוב הערבי להכיר בזכות כלשהי של העם היהודי למדינה ריבונית במולדתו ההיסטורית - סירוב שבא לידי ביטוי בדרישה הפלסטינית לזכות שיבה. אם אי פעם יהיה סיכוי לשלום הוא לא יבוא מהתעלמות מהנושא החשוב ביותר שעל סדר היום ועל תובנה חשובה זאת יש להודות למחברי הדוח.

הכותבת היא עמיתה בכירה במכון למדיניות העם היהודי