אירועי שבעה באוקטובר ומלחמת ״חרבות ברזל״ שהחלה בעקבות מתקפת הפתע, לימדה את צה״ל כי חיל השריון הוא המרכיב המרכזי בשדה הקרב. גם בהגנה וגם בהתקפה. הטנק לא פחות מרכזי מהמטוס ומלוחם החי״ר כדי להכריע את הקרב. במקום שבו הופעל טנק בקרב ההגנה וגם בהתקפה - הקרב הוכרע מיד.
במשך השנים החליטו בישראל לצמצם את חיל השריון. חטיבה סדירה פורקה, גדודי השריון התקבצו לשתי פלוגות טנקים סדירים בכל גדוד וגם חטיבות מילואים של השריון נסגרו. עכשיו בצה״ל ובדרג המדיני מבינים את גודל הטעות במהלכים. בוועדת החקירה הממלכתית שתעסוק בבניין הכח של צה״ל לפני השבעה באוקטובר, יהיה לכך חלק מרכזי.
בנתיים בצה״ל מעניקים טיפול חירום לחיל השריון. טנקים ישנים מסוג מרכבה 3 ב' שהיו אמורים חלקם להימכר למדינה אחרת וחלקם לצאת לגריטה, עברו שיפוץ ונשארו בשירות לפחות לעוד כמה שנים קרובות. פס היצור של מרכבה סימן 4 הוגדל כבר בתחילת המלחמה והוא עובד בתפוקת יצור של יותר מ-150 אחוז.
במקביל כבר בתחילת המלחמה הוחלט להגדיל את כוח השריון הסדיר אשר מונה שלוש חטיבות: 401, 188 וחטיבה 7 וכן חטיבת בית הספר לשריון בשיזפון, שהיא החטיבה הרביעית של החייל במלחמה. על זה יש להוסיף כמה טנקים בודדים המופעלים למשימות הגנה בגבול מצרים וירדן על ידי גדודי חיל הגנת הגבולות. הגדלת החטיבות בוצעה במחזורי הגיוס מאז שבעה באוקטובר, כאשר צה״ל הקים פלוגה שלישית של טנקים בכל גדוד שריון.
אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
אבל חיל השריון זקוק על פי הערכות גורמים בצה״ל לפחות לעוד שתי חטיבות שריון בסדיר. כשכל הגדודים בכלל החטיבות יהיו בהרכב של שלוש פלוגות טנקים בכל גדוד. ועל כל זה להוסיף לפחות עוד שני גדודי הנדסה קרבית שהם חלק ממבנה הכח של חטיבות השריון. הרמטכ״ל הנכנס רא״ל אייל זמיר שגדל בשריון, קבע ביום הראשון בתפקידו כי צה״ל יקים חטיבת שריון חדשה.
בצה״ל לא מתעכבים ובבית הספר לשריון בשיזפון הגדילו לאחרונה את גדודי ההכשרות אבל גם הכפילו את גדוד הפיקוד המגדיר את דור הבא של הקצינים ומפקדי הטנקים של צה״ל.
מפקד גדוד הפיקוד סא״ל י׳ מספר: ״הכפלנו את היקף קורס קציני שריון ויש לנו שתי פלוגות. אחת מהן הוקמה ממש בתקופה האחרונה״. כלל הצוערים בקורסי הפיקוד של החייל לקחו חלק בלחימה עצימה בעזה, או בלבנון או בסוריה ויש כאלה שלקחו חלק בכל הזירות.
״אנחנו לוקחים אותם והופכים אותם למפקדים, ויש לנו עוד אתגר, שזה לקחת את האוכלוסייה של הפיקוד ולהפוך אותה לקצינים, הייתי פה חניך בעצמי וגם צוער, וגם מ"פ בגדוד ובקורס, ומבחינתי זה מקום מאוד מיוחד. מבחיתינו יש ציר ערכי, פיקודי ומנטלי שמרכיבים את דמות המפקד, עליה אנחנו שמים דגש למול הפקודים שלנו. כשאתה מסתכל עכשיו על אנשי הפיקוד שלך, אתה רואה שהמלחמה עשתה להם שינוי. לבל אחר ברמה הערכית, מקצועית מהדרג הפיקודי עד לדרג של החניכים והצוערים, היום המסננת הכי טובה זה פשוט המלחמה, מי שמפחד או לא מוכן להוביל אנשים בקרב אומר את זה, יש פחות אנשים שהם לא מתאימים שמסיימים את הקורסים - כולם מבינים את האחריות ומה זה להוביל טנק במלחמה - הם פינו פצועים, נלחמו, הרגו אויב, ירו עליהם״, אומר סא״ל י׳.
המלחמה כאמור החסירה את ההבנה כי הוא הכח המשמעותי בכל שדה קרב. סא״ל י שנשאל אם חיל השריון הגיע מוכן וערוך למלחמה ולאירוע שבעה באוקטובר אומר: "תעשה את ההפרדה בין אירוע ההפתעה של השבעה באוקטובר לבין הפקת הלמידה שלנו לאורך הלחימה״.
כנשאל אם מאשים את צמרת הפיקוד של חיל השריון, שחתכו את סדרי הכוחות הוא ממהר לחמוק מהתשובה באופן אלגנטי ואומר: ״תשאיר את זה לרמה הגבוהה, אני יכול לומר מה קורה היום, המוטיביציה מאוד גבוהה בחיל השריון, גם להתגייס אליו וגם לצאת לקצונה, אף אחד לא מוכן לזוז מהטנק שלו, וכוחות החי"ר לא מוכנים לנוע ללא טנקים״.
סא״ל י׳ מודה שהחיל הגיע למערכה בחוסר של טנקים ומסגרות: ״אני לא מתנגד למה שאתה אומר, אני אומר לך, בחיל אנחנו מתעסקים בזה, הקמנו פלוגות חדשות, אבל זה לא ברגע, עושים את השינוי בצעדים קטנים, כולל רוח גבית חזקה מאוד של הרמטכ"ל החדש, אני הגדלתי את הקורסים מ-45 צוערים בלפחות 15-20 חבר'ה״.
חיל ההכשרה של המפקדים בשריון מורכב, ארוך וקשה. ״קורס הקצינים נמשך 8 חודשים, 4 חודשים בבה"ד 1, ועוד 4 חודשים אצלנו בהשלמה בשריון. מספר המתנדבים לכל מקום עומד על 100 אחוזים ויותר. ההכשרות של הפיקוד והקצונה מתעסקים בדבר היקר ביותר לצה"ל, שזה היכולת לפקד על אנשים, ביראת קודש אנחנו מתעסקים בזה, במיוחד במלחמה״, אומר סא״ל י׳.
