מצוקת האבות הגרושים: "לפעמים אני ישן ברכב בלית ברירה"

“בימים האחרונים התאבדו שני אבות גרושים”, כתב ח”כ יואב קיש (ליכוד) בשבוע שעבר בפוסט בעמוד הפייסבוק שלו. “הם עברו סבל וייסורים שקשה להבין ושחייבים להיפסק... הכלי היחיד שנמצא בידי הוא שינוי חקיקה... אני עושה כל שביכולתי לקדם את שני החוקים המרכזיים: ביטול חזקת הגיל הרך ושינוי חוקי המזונות. אלו חוקים שיהפכו את החיים של כולנו: נשים, גברים ובוודאי ילדים, ליותר קלים, יותר צודקים ופחות מסובכים... חוסר השוויון הולך ומעמיק, והורים גרושים עומדים בפני צמתים לא הגיוניים... הגיעו מים עד נפש”.
 

כאמור, ח”כ קיש פועל בימים אלה לשינוי חזקת הגיל הרך, יחד עם השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל. לפי חזקת הגיל הרך משנת 1962 (סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות), אם הורים גרושים לא הגיעו להסכמה אחרת, החזקה על ילדים עד גיל 6 תינתן לאם באופן אוטומטי, ולאב ייקבעו ביקורים עם הילד. בשנת 2005 מינתה שרת המשפטים דאז ציפי לבני את ועדת שניט שתפקידה היה לבדוק את נושא האחריות ההורית בגירושים. מסקנות הוועדה שפורסמו ב־2008 קבעו שהעדפה לאחד הצדדים מלבה ומעצימה את סכסוכי ההורים על גבו של הילד והתבססו על מחקרים שנערכו בעשורים האחרונים והראו כי ריחוק מהאב כתוצאה מהמשמורת אצל האם עשוי לפגוע בהתפתחותו הפסיכולוגית של הילד, והמצב הבריא ביותר לילד הוא קרבה לשני ההורים.

 

בנובמבר האחרון הופלה הצעת חוק שקידמה הממשלה ברוב זעום של 42 לעומת 41. לפי ההצעה, ילדים עד גיל 6 לא יועברו אוטומטית לאמם, והסמכות תהיה לבית המשפט לקבוע את צורת המשמורת בכל מקרה לגופו, מתוך תפיסה שלילד יש זכות ששני הוריו ישתתפו בגידולו. המתנגדים לחוק טוענים כי ביטול חזקת הגיל הרך יהפוך את המשמורת לקלף מיקוח בידי גברים בדיונים על מתן גט ומזונות, וכי אבות שיבקשו להתחמק מתשלום מזונות יתבעו משמורת על ילדיהם רק כדי לגרום לאמהות לסגת מדרישותיהן הכספיות, ואף יטענו כי בשל המשמורת אינם חייבים בתשלום מזונות לילדים, טענה שכבר התקבלה בכמה פסקי דין. לדברי המתנגדים, הדבר יפגע בעיקר בנשים החלשות ובילדיהן, שייחשפו יותר לסכסוכי הגירושים של הוריהם.
 

אלא שלדברי רבים אחרים, ביטול חזקת הגיל הרך הוא מהלך הכרחי. “רק בשבוע שעבר שמענו על עוד גבר שהתאבד, מישהו שהכרתי מהפייסבוק”, טוען דן כהן, מאמן אישי ועסקי, שמגדל את ארבעת ילדיו לבדו זה עשר שנים, מאז גירושיו. למרות היותו משמורן יחיד, כהן מעולם לא זכה לדמי מזונות ואפילו לא לקצבת ילדים. לדבריו, בעבודתו פגש גברים גרושים רבים שהגיעו למצב של חוסר כל. “היו גברים שהכרתי שהתאבדו בשנים האחרונות”, הוא מספר. “ההתאבדות היא לא רק בגלל הקשיים הכלכליים, אלא בגלל הצורך לעמוד מול מערכת אטומה שאינה מבינה גברים גרושים. אין לי ספק שהכשלים במערכת מתבטאים גם בחוסר הבנה של הנשים שמתמודדות עם אותם המצבים. זה מצב שבו כולם מפסידים, הנשים, הגברים ויותר מכל הילדים”.
 

לדברי ח”כ קיש, התופעה של גברים שחווים קשיים בעקבות הגירושים היא שכיחה יותר ממה שאנחנו עשויים לחשוב. “קשה להעריך, אבל ככל הנראה ישנם מאות רבות של אבות גרושים הנמצאים במצוקה אמיתית, חלקם מקריסה מוחלטת עקב מזונות לא הגיוניים ביחס למצבם הכלכלי, חלקם בגלל ניתוק והרחקה מהילדים שלהם ויש לא מעט מקרים שמשתי הסיבות גם יחד", אומר ח"כ קיש.
 

"פניות רבות מדי שבוע, בכל אמצעי אפשרי: פייסבוק, מיילים, וואטסאפ, הודעות ושיחות טלפון".
 

ב־2015 התגרשו ברבנות בישראל 11,114 זוגות, ובשנת 2014 התגרשו 11,023 זוגות. לפי נתוני ארגוני הגברים, כ־150־200 גברים גרושים מתאבדים מדי שנה בגלל סכסוכי גירושים, מצב כלכלי קשה ונתק מהילדים.
 

עם זאת, נתוני משרד הבריאות לגבי התאבדויות מספקים מספרים נמוכים יותר. לפי נתונים אלו, בשנת 2013 התאבדו בישראל 124 רווקים, 102 נשואים, 53 גרושים ו־12 אלמנים. לפי הפילוח הזה, בממוצע של השנים 2013־2011, שיעור הגברים הגרושים המתאבדים היה גבוה פי שבעה משיעור הגברים הנשואים יחסית למספרם באוכלוסייה בין הגילים 25־44, ופי ארבעה בגילים שמעל 45.
 

הארגון “א’ זה אבא”, שמונה כיום כ־14 אלף חברים, נוסד ב־2010 במטרה "לקדם את מעמד האבות והילדים בישראל ולהביא לשינוי המדיניות החברתית לקראת השגת שוויון בין המינים במשפחה לאחר הפרידה או הגירושים". “צריך לכתוב על זה וצריך לדבר על זה, בין אם המספר הוא 50 או 150 בשנה”, טוען אמיר שיפרמן, מייסד הארגון “א’ זה אבא”, שנחשף לדבריו לעשרות מקרים של התאבדות של אבות גרושים בשש השנים האחרונות. “גם אב אחד שמתאבד זה יותר מדי. אנחנו לא נגד נשים. המצב היום בבתי המשפט הוא שניתן בכל שלושה חודשים לפתוח הסכם בטיעון של שינוי. המצב כיום גם מעביר אוטומטית את הילדים לחזקת האם. אני לא מאמין שאבות ישתמשו בחזקת הגיל הרך ככלי בהסכמי גירושים. הדברים השתנו. כל האבות שאני פוגש רוצים להיות חלק מחיי הילדים שלהם. חלקם מגיעים למצבי קיצון קשים מאוד עד להתאבדות”.
 

“המערכת צריכה להסתכל על עניין הגירושים, המשמורת, רק דרך העיניים של הילד”, טוען כעת כהן. “היא צריכה לייצר כלים ולהכשיר אנשים כדי להבין ולהוביל את נושא גידול הילדים אחרי גירושים בדרך של שותפות. הילדים הם הנכס המשותף של בני הזוג, ותמיד יהיו כאלו. השינוי הנדרש הוא ערכי ואינו קשור רק לעניין הכסף, אלא לתפיסה אחרת שבמציאות הקיימת גדל דור שלם של ילדים להורים גרושים שחווים קשיים מיותרים שעלולים לפגוע בהם בהמשך חייהם”.
 

“בהחלט, אבל אם נסתכל אחורה, לפני 30 שנים גברים בכלל לא ביקשו משמורת משותפת ולא גידלו ילדים. אנחנו נמצאים בהליך של שינוי. ברור שיהיו כאלו שינצלו את ההחלטה של ועדת שניט בהליך הגירושים, ותפקידו של החוק לסתום את הפרצות האלו. אבל אם יצליחו לכונן את החוק ולבנות מערכת תקנות, תהיה שותפות, יהיה ביטחון לילדים. השינוי צריך להיות הרבה יותר משמעותי ומעמיק חוקתית וחברתית ולהתחולל בכל המישורים – מהמערכת הסוציאלית ובתי המשפט ועד למקומות העבודה, בתי הספר ושאר המסגרות שבהן אנו חיים”.
 

לעומת כהן, שהצליח להתגבר על הקשיים ולהשתקם כלכלית, הגירושים שעבר אבי (שמו המלא שמור במערכת) לפני חמש שנים גבו ממנו מחיר כבד שטרם הצליח להתאושש ממנו. “התגרשתי עם שני ילדים מתחת לגיל 6”, מספר אבי. “לאורך כל התהליך הרגשתי שהמערכת לא סופרת אותי. יש חוק, יש חזקה, לא הגענו להסכמה, הילדים הולכים עם האמא ואני נשאר בצד, לוקח את הילדים פעמיים בשבוע ומשלם מזונות. זהו. הקשר עם הילדים הולך ודועך.

המזונות וההוצאות הנלוות לא אפשרו לי לחיות. עברתי לגור אצל חברים, ואת הילדים אני מביא לדירה של ההורים, לפעמים אני ישן ברכב בלית ברירה. אני רוצה להיות חלק מהחיים של הילדים שלי, ולא אבא לכמה שעות בשבוע במקרה הטוב. חשבתי לא פעם לסיים את הכל. אלו לא חיים. יש לי מזל שיש לי חברים תומכים שעושים לא מעט כדי לשמור עלי. גם המחשבה על הילדים ומה זה יעשה להם מחזיקה אותי, אבל חיי אינם חיים”.
 

גם ל’, אב לילדה בת 10.5 וגרוש זה שש שנים וחצי, מודה שהתמיכה של משפחתו היא שמחזיקה אותו. “ילד זה לא רכוש שמחלקים עם הגירושים”, הוא אומר. “ביקשתי משמורת משותפת, והשופטת צחקה לי בפנים. בשש השנים האלו גרושתי עושה הכל כדי לפגוע בקשר שלי עם הילדה, כולל תלונות שווא, מניעת קשר. כבר חודשיים שלא ראיתי את הבת שלי. אני משלם מזונות באופן סדיר כל הזמן. המלחמה בינינו היא לא על גירושים ולא כספית, אלא רק על הילדה”.
 

המקרה שלך חריג?
“ממש לא. פעם חשבתי שאני חריג, אבל יש כמוני אלפי אבות שרוצים ונלחמים על קשר עם הילדים שלהם”.
 

“שיבדקו כל מקרה לגופו. זו טובת הילד. כל הדוחות של משרד הרווחה אומרים שאני הורה מיטיב, הורה מעורב, חבר בוועד ההורים, הורה מלווה, אני משרת בצבא בתפקיד רגיש. איך יכול להיות שאין שום סנקציות לאכיפה על נשים? אם גבר היה מעז לא לאפשר קשר עם הילדים כמו שגרושתי עושה, הוא היה זוכה לקנסות עצומים”.
 

“אני מודע לביקורות ולאי ההסכמות לגבי ביטול חזקת הגיל הרך, אך לדעתי רובן נובעות מאטימות למציאות הכואבת”, טוען ח”כ קיש. “אני מאמין שחברי ועדת שניט שקללו את הדברים הרלוונטיים לפני שהגיעו לתוצאה דרמטית וחשובה כפי שהגיעו”.
 

“אסור לקשור עוול אחד בעוול אחר. אני מודע למצוקות רבות של נשים בגירושים. גם בהן צריך לטפל, ואני אשתף פעולה בכל חקיקה שתוביל לתיקון הנושאים הרלוונטיים. זה ממש לא אומר שצריך להמתין בתיקון עוול אחר שקורע משפחות לגזרים, שפוגע קודם כל בילדים, אבל גם באבות גרושים, לעתים בצורה מחרידה”.
 

“זה בדיוק העניין. כרגע הם שבויים. אם לא תהיה חזקה, הם לא יהיו כבולים. הכל ייבחן לפי מצבם הכלכלי, הנפשי, הטיפולי והזמנים של שני ההורים לטובת הילד לחלוטין. שוויון מגדרי לטובת הילד”.
 

ח”כ קיש שם על הכוונת גם את שינוי חוק דמי המזונות, שלפיו במקרה של משמורת משותפת, לא בהכרח ישולמו דמי מזונות. 

האם תפעלו לבטל את החוק המאפשר מעצר בעקבות חוב דמי מזונות? ביטול גורף או לפי מקרה?

“מעצר בעקבות חוב של דמי מזונות מתאפשר היום לאחר שמקבל המזונות פונה להוצאה לפועל. מדובר גם בעיקול משכורת ושלל אמצעים אשר בסופם מעצר. זו פרוצדורה סבירה. הבעיה הגדולה היא שאיש אינו בודק האם יש היגיון ויכולת כספית למחויב במזונות. האם זו התחמקות לשם אי תשלום המזונות או פשוט חוסר יכולת? מעבר לכך, אין בדיקה משמעותית של אמיתות המסמכים והקבלות שמוגשות להוצאה לפועל, כלומר איש אינו בודק האם דרישה כספית של מקבל המזונות היא סבירה ואותנטית, והאם מחויב המזונות חייב להשתתף בה. בזה צריך לטפל”.